מאגר סיפורי מורשת

נולדתי באדינבורג שסקוטלנד למשפחה יהודית דתית ציונית

בגיל 8 בני דודי לקחו אותי לתנועת נוער ציוני "הבונים" ואהבתי את התנועה. למדנו על ארץ ישראל, על החלוצים, על הקיבוצים, על ילדים בארץ ישראל, איך לומדים בבית ספר על הלבוש שלהם על האוכל ועל הפלאפל, הפירות והירקות וגם על החיילים יהודים.

כאשר סיימתי בית ספר רציתי ללמוד מקצוע שיכול להתאים לארץ ישראל והחלטתי ללמוד להיות אחות בית חולים. בשנת 1964 עליתי ארצה, במבט הראשון התלהבתי מהארץ. למזלי יש לי משפחה של בני דודים שעלו קודם והם קיבלו אותי מאד יפה ועזרו לי מאד. הם  לקחו אותי לטייל קצת בארץ ישראל. בהמשך, התחלתי ללמוד באולפן בבאר שבע.

הייתי צעירה אז וללמוד לא היה בראש שלי אבל למדתי קצת ונהניתי מאד מהחברה, מכל  היהודים ומלטייל בכל מיני מקומות. בהמשך אזל לי הכסף הייתי צריכה לחשוב על עבודה אז הגעתי לירושלים. התחלתי לעבוד בהדסה עין כרם בתוך אחות מוסמכת במחלקה פנימית. פגשתי את בעלי התחתנתי ויש לי 4 בנות, הרבה נכדים ונין אחד מתוק

חוויות ילדותי בסקוטלנד

ימי ראשון היה יום חופש מבית ספר. בימי קיץ המשפחה שלי: אבא ואימא, אח שלי ואני, היינו נוסעים לעירה על יד שפת הים בצפון. מזג האוויר היה תמיד קר גשם ושמש לסרוגים. כשהיה שמש היינו רצים לחוף הים.   מאוד אהבתי לבנות טירות. אני ואחי הקטן היינו הולכים לחפש צדפים לקישוט.

בעירה שהגענו אליה, היה גן שעשועים עם מכוניות קטנות ואהבתי מאד לנהוג בהם. היו גם דוכנים למשחקים עם פרסים ואני לא הצלחתי לקבל פרס. עשינו פיקניק, קיבלנו גלידה וחזרנו הביתה עייפים ומרוצים.

בתמונה, אני אחי והחבר שלו משחקים בגינה מאחורי הבית. אני התחלתי ללכת לבית ספר והם עדיין היו בגן. הייתי המדריכה שלהם ושיחקנו כל מיני משחקים. לרוב שיחקנו מחבואים כי היה שטח ענק להתחבא בו. פעם אחת החבר של אחי הלך לאיבוד, חיפשנו וחיפשנו ולא מצאנו אותו. אחי רץ לחפש את אימא שלו והיא אירגנה מהר מאד את כל השכנים לחיפושים. אחרי שעה מצאנו אותו במחבוא הסודי שלו – הוא נרדם. אני קיבלתי עונש ואסור היה לי לשחק במשך חודש. בכיתי מאד.

בנית סוכה אצל משיפחת גורדון באדינבורו סקוטלנד

שלושה ימים לפני ראש השנה אבי משה גורדון ז"ל הגיע הביתה עם משאית ופועלים הפועלים החלו להוריד דלתות עבות מעץ . הם לקחו אותם מאחורי הבית והעמידו אותם על יד הקיר של מהמטבח הקטן אני, אמי שרה וגורדון ז"ל ואחי נתנאל הסתכלנו  בעניין מה הם עושים. אבי שילם את שכר הפועלים והזמין אותנו לשתות תה בחדר אוכל הביתי והחל לספר את הסיפור הבא:

הציעו לו את הדלתות האלה במחיר מציאה והוא הסתכל עליהם ושאל את עצמו מה אפשר לעשות ב – 10 דלתות. פתאום עלה לו הרעיון שעוד מעט מעת סוכות והוא יכול לבנות מהם סוכה. אבי היה סוחר בדברים ישנים כגון רהיטים, שטיחים, וילונות וכו' והוא תמיד הביא מציעות הביתה. כולנו התלהבנו מהרעיון. אמי הייתה יותר פרקטית וזכרה בתור ילדה קטנה מה זה סוכה. היא התחילה לארגן את העניינים. הכינה הרבה עוגות ועוגיות, שתייה, כוסות  קטנות וגדולות ללימונדה. הבית שלנו אחרי ראש השנה החל להיות במבצע כבר למחרת אמי אמרה שבמקום עוגת דבש אחד היא תאפה חמש עוגות אחרי ראש השנה אבי וחברו התחילו ברצינות לבנות את הסוכה. חברו של אבי היה נגר וזה עזר מאד.

בתוך יומיים הסוכה עמדה על תילה. שמנו שטחים ישנים לרצפה ווילונות קטיפה בצבע בורדו לכסות את כל הקירות. סידרו את החשמל מהבית ורצועת עץ לשים על הגג . אבא אמר שנשים את הסכך אחרי יום כיפור. אני הייתי עסוקה מאוד עם הכנת העוגות ועוגיות. לא היה לנו מספיק תבניות אז ביקשנו מהדודה שתביא איתה גם עוד כוסות וצלחות. אני חייבת לספר על מזג האוויר בסקוטלנד אומנם זה היה סוף הקיץ – תחילת הסתיו אבל מזג אוויר היה כל הזמן מעונן ולעיתים רחוקות היה שמש. בבית הכנסת ביום כיפור חברותי שאלו אותי באמת יש לכם סוכה ועניתי כן והזמנתי אותן לסוכה. ערב סוכות הכל היה מוכן וגם הסכך היה על הגג.

הרב של הקהילה בא לבקר אותנו ולבדוק אם הסוכה כשרה. הוא שמח לראות שהכל בסדר והסוכה כשרה. הוא אמר לנו שזו הסוכה היחידה שנבנתה בכל אדינבורג. אבא שלי ז"ל מאוד אהב הכנסת אורחים. בימים האלה היה על יד אדינברג בסיס צבאי של חיילי ארצות הברית, והחיילים היהודים היו באים לבית כנסת בשבתות וחגים ואבי אהב מאד להביא הביתה חייל או שנים. שני חיילים נחמדים נכנסו לסוכה והתחילו לקדש על יין ואחר כך הם בירכו המוציא על הלחם בירכו את הברכה לשבת בסוכה. פתאום החלה רוח חזקה והנרות נכבו.

אמי התעקשה להדליק את הנרות בסוכה. ואז החלו הרעמים וברקים והיה שבר ענן שהרטיב את הסוכה אספנו את כל הדברים בעזרת החיילים ונכנסו לבית ואכלנו שם. אני הייתי מאד עייפה נכנסתי למיטה ולא חשבתי על מה יהיה. למחרת השמש זרחה וראינו שהכל התייבש. אבי, אחי והחיילים הלכו לבית הכנסת ואני ואמי התחלנו לסדר את העוגות, העוגיות, והשתייה לבואם. בשעה אחת בצהריים חזרו עם שיירה של משפחה וחברים נכנסו לסוכה וברכו על ישיבה סוכה. סוף סוף כולם הלכו הביתה ואנחנו והחיילים ישבנו בסוכה אכלנו ושרנו והיה שמח. במשך החג היה לנו הרבה אורחים נכנסו אכלו, שתו ושמחו. הדודות הביאו עוגות ודברים טובים.

השכנים הגויים ראו כל הזמן שנכנסים ויוצאים אצלנו שאלו מה זה ואמי הזמינה אותם לראות את הסוכה והסבירה להם על החג  וכיבדה אותם במטעמים. את חג הסוכות הזה לא אשכח לעולם. אחרי שעליתי לארץ ישראל דאגתי כל שנה לשלוח למשפחה ארבעת המינים שישמחו ויברכו את המשפחה בסקוטלנד.

הזוית האישית

שושנה: הנסיעה לבית התפוצות הייתה חוויה. להיות אתכם כל מפגש – היה צחוקים, המפגש והכיבוד אחרי השיעור.

תאיר: החוויה שהייתה לי עם שושנה זה שיצאנו איתם לטיול לתל אביב ואני נהניתי איתה מאד והיה לי כיף איתה.

פרלה: היה לי כייף נהניתי מאוד עם שושנה. נהניתי לצחוק איתה, לעבוד אייתה וללמד אותה לכתוב בעברית.