מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה וההתיישבות של דבורה ג'אן

אני ונכדתי עובדות על הסיפור
הנכדים שלי
משפחתי, אהבתי, ועלייתי מלוב

בשנות החמישים אני ומשפחתי עלינו מלוב לארץ, באותה תקופה בלוב היתה מלחמה וגירשו אותנו ושטנו לישראל באוניה ששמה "ארצה" באותם ימים גרנו במושב "שדה עוזיהו" הממוקם בדרום. הייתי בת שנה גדלנו במושב, גרנו באוהלים לכשנתיים ולאחר מכן התחלנו לבנות בתים ולאחר כמה זמן הלכנו ל"גן" (בבית קטן היה גן קטן).

בגיל 5 באו ממשרד הבריאות הסתובבו במושב ובדקו את כל הילדים והחליטו שיש לנו "גזזת" ולקחו אותנו במשאית ולא שאלו את ההורים! אני ושני האחים שלי הינו בין הילדים, לקחו אותנו לחיפה שמו אותנו בשורות וגילחו לנו את הראש (!) ואח"כ שמו לנו שעווה חמה על הראש! הכניסו אותנו לחדר גדול שהיה משמש כחדר אוכל ועם ריח מסריח ואני לא הייתי אוכלת.

היו מתעללים בנו מאוד וזה לקח לי חלק גדול וטראומתי מאוד מהחיים. אבא שלי בא לחיפה ביום שבת בשביל לראות אותנו. אחרי שבוע חזרנו הביתה, ההורים לא ידעו איך להגיב… לאחר שבוע הטראומה כל בוקר הגיע אוטו גדול עם חיות, מרחו לנו לנו יוד ושמו לנו מטפחות לבנות בשביל שהמחלה תגמר (לא באמת הייתה מחלה).

בשנת 1953 כבר התחלתי ללכת לבית הספר כל הכיתות היו יחד (א' עם ב' ועם ג'….) ואני למדתי עד כיתה ג'.

בסופה של כיתה ג' אחותי הגדולה התחתנה והולידה ילדים ואני כל הזמן עזרתי לה כל שנה היא הולידה ילד והיא לא יכלה לטפל לבד אז לא הייתי הולכת לבית הספר ורק עזרתי לה כי ההורים שלי לא נתנו לי ללכת ללמוד רק לעזור לה ולא למדתי טוב.

והיום בתור מבוגרת אני מבינה איזה פספוס ההורים שלי עשו על כך שלא אפשרו לי ללמוד. גדלתי בת 12 והמצב שלנו הלך והדרדר לא היה לנו כסף, אז התחלתי לעבוד, עבדתי בקטיף תפוזים, משמשים, תפוחי אדמה (בחקלאות).

תמונה 1
הוריי בצעירותם

בגיל יותר מאוחר כבר לא היו דברים במושב, ואפילו סרטים הקרינו לנו על פח ישן. בגיל 16 עדיין לא למדתי, לא נסעתי לאף מקום. חצי שנה אחר כך הכרתי את יוסף, בעלי כיום. בגיל 17 כבר התחתנו, אחרי שנה נולד לנו בן בכור. המצב הכלכלי שלנו היה לא רע. גרנו במושב גבעתי קנינו בית והמצב שלנו היה טוב היינו מאושרים עם ילדנו הראשון עזרו לנו….

כיום יש לנו 5 ילדים כולם נשואים אני גידלתי אותם בבית כשבעלי עבד כנהג משאית כדי לפרנס אותנו. אני לא חזרתי על טעות הורי ונתתי לילדי (עד אחרון שבהם) ללמוד בבית ספר, אף על פי שלא היו תלמידים מצטיינים היו טובים מאוד ומחונכים היטב, לא רציתי שילדיי יעברו את ה"חוויה" שאני עברתי.

לסיכום אני לא ממליצה שאף אחד יעבור את חוויתי ואני מאחלת לכולם הצלחה בריאות ואושר.

 הנכדים שלי

תמונה 2

הזוית האישית

חוויתנו היתה מאוד טובה התכנית הזו  קשר רב דורי – קישרה בינינו ומקשרת עד היום.

מילון

חיוני
חיוני פירושו משמעותי, חשוב, ומשהו שאי אפשר בלעדיו וממש צריך אותו

ציטוטים

”"לעולם אל תוותרי"“

”"בנות חזקות בדיוק כמו בנים"“

הקשר הרב דורי