מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1938 התארגנה קבוצה גדולה של צעירים, בבורגס, אחרי עברו הכשרה לעלייה לארץ ישראל. הם עלו על אנייה לא גדולה בשם "טיגרהיל" כ-1000 איש גברים, נשים וילדים. המסע בים נמשך 40 יום בים שלפעמים היה סוער מאוד, אנשים היו במצוקה וחלקם חולים, אבל היו חדורי אמונה להגיע לארץ ישראל.

כעבור 40 יום הגיעו לקרבת תל אביב וקיבלו מסר שהאנגלים מחכים להם כדי לתפוס אותם ולהכניס אותם לבתי סוהר. חלק מהאנשים קפצו לים ובניהם אימא שלי ששחתה לחוף וברחה לכיוון הבתים בתל אביב. כל הציוד שלה שהיה בארגז גדול נפל לים. אנשים בתל אביב פתחו את הבתים ואירחו את האנשים בבתים, נתנו להם אוכל ובגדים וחיכו עד שהאנגלים הלכו.

ליבנה ואחותה בקריית ביאליק

אימא שלי לא ידעה את השפה ושאלו אותה לאן היא רוצה להגיע? בשפה עילגת הסבירה שהיא רוצה להגיע למושבה מגדל ליד טבריה. נתנו לה כרטיס נסיעה לאוטובוס והיא נסעה למגדל, חסרת כל. במגדל התחילה את חייה החדשים בארץ ישראל ושם פגשה את בעלה, יצחק לוי. הם נפגשו במגדל ולאחר תקופת חברות התחתנו בשנת 1939בתאריך 21 לספטמבר. ביום חתונתם הם השאילו טבעת מהשכנה כי לא היה להם כסף לקנות טבעת לחופה.

הזוית האישית

עדי: מצאתי הרבה דברים שעניינו אותי. למדתי רבות מהסיפורי היסטוריה של ליבנה. הרגשתי כימיה ביני לבין ליבנה.

ליבנה: אני מאושרת מהשתתפותי בתכנית זו, הייתה לי את ההזדמנות להיפגש ולעבוד עם ילדה מקסימה, עדי, הייתה בינינו כימיה מצויינת.