מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה ארצה וההתיישבות בגבעתיים

סבא ואני
סבא צבי וסבתא אלה ביום נישואיה
מאת המנחה דניאל שחר והמונחה צבי פוליצר

אבא שלי נולד בניתרה סלובקיה בשנת 1937 ונפטר בישראל בגבעתיים.
במלחמת השחרור הוא אימן את החיילים בנשק צ'כוסלובקי ובכך עזר להם להילחם. אמא שלי נולדה בעיר מודרה בסלובקיה והיא למדה בבית ספר המיוחד לעקרות בית. היא הייתה בשלנית מצוינת. היא פתחה מסעדה  בגבעתיים ונפטרה בגבעתיים.    
 
בשנת 1933 כשהיטלר עלה לשלטון והתחיל לכבוש מדינות באירופה, הוא הגיע גם לצ'כוסלובקיה. הוריי החליטו לברוח. משפחתו של אבי, עליהם השלום, הושמדו כולם בעיר ניתרה בזמן השואה. משפחתו של אבי מנתה 11 ילדים והורים . כולם נרצחו בדם קר. לאמי היו 7 אחים ואחיות . 3 מהם נרצחו. כל השאר ניצלו.
 
העלייה לישראל             
בשנת 1939 כאשר הייתי בן שנתיים ברחנו מצ'כוסלובקיה בספינת דייג קטנה שהוסבה לעלות עולים לארץ ושמה: "הראשון ביולי". על הספינה היו כ – 800 איש, כולם בחורים ובחורות צעירים מלבד משפחתי שכללה את: אבא, אמא, אחותי ואני ועוד שני בני דודים שלי שהיו בני 12 בערך. הנסיעה ארכה כ-4 חודשים על הדנובה ובים השחור. עד שעברנו לים התיכון, לחיפה.
 
בחיפה האנגלים ששלטו בארץ לא נתנו לנו לרדת מהאנייה ואחרי מאבקים ממושכים שעורבבה כאן הסוכנות היהודים הורשנו לרדת בלתי לגלים (בלתי חוקיים) ואבי נכלא בעתלית למשך תקופה קצרה. לאחר מכן עברנו לשכונת בורכוב שכיום היא נקראת גבעתיים קנינו שם צריף הלכתי לגן ואבא שוחרר. 
המסעדה הוקמה בשנות ה-40 כשהייתה עלייה גדולה לארץ של בחורים צעירים שברחו מהמחנות. הם עבדו בכל עבודה פיזית אפשרית כגון: רפתנות , בניית בתים, כבישים . גבעתיים באותה תקופה הייתה בנויה מצריפים בלבד היות ואמי גמרה בית ספר בשם קויטנר לעקרות בית לכן היה לה קל לפתוח מסעדה ורוב הבחורים שעבדו בעבודות הפיזיות בחוץ היו אוכלים אצלנו בוקר יומם ולילה. בשנות ה-50 עברנו לדירת אבן ובחזית הייתה לנו מסעדה גדולה. המסעדה הקודמת הייתה בתוך הצריף שלנו .
בגבעתיים למדתי בבית ספר "המקביל" שכיום הוא נקרא "כצנלסון" מכיוון שבאותה שנה נפטר ברל כצנלסון. 
בבית הספר "המקביל " הלכנו לתנועת הנוער העובד והלומד. עשינו פעולות חברתיות, מחנות עבודה בקיבוצים כמו "גזר" ו- "הראל".   לימים עברתי לתנועת השומר הצעיר, שם הפעולות היו הרבה יותר גדולות, וגם שם היינו במחנה עבודה בקיבוץ "נירים" ובקיבוץ "שובל". 
אחרי בית הספר עברתי לקיבוץ יגור והייתי בקיבוץ כשנתיים. עבדתי ולמדתי את כל העבודות שהיו שם. לאחר שנתיים עברתי לבית ספר של חיל האוויר, ובשנת 1954 התגייסתי לחיל האוויר ושירתתי כשנתיים בערך. לאחר הצבא, עברתי לחברת אל -על ועבדתי בחברה כ- 4 שנים. לאחר מכן עברתי לתעשייה האווירית ועבדתי שם על מנועי בוכנה ולאחר מכן מנועי טורבופרופ. התחתנתי בשנת 1963.
 
התחתנתי עם ישראלה זיידמן בישראל. היא נולדה בשנת 1944 לנחום ונחמה זיידמן. סבתא ישראלה למדה בבית הספר יהודה המכבי ולאחר מכן למדה באקדמיה למוזיקה. שם למדה פסנתר ובשלבים יותר מאוחרים הייתה מורה ללימוד פסנתר. נפגשנו בפעם הראשונה בשנת 1961 והתחתנו זמן קצר אחרי זה. גרנו בגבעתיים וגם כיום אנו גרים שם.
 
העשרה
לסיפור המלא של צבי פוליצר , לצפיה בסרטון באתר ביה"ס
 
גבעתיים: "גבעתיים היא עיר במחוז תל אביב בישראל. הוכרזה כעיר בשנת 1959. גבעתיים ממוקמת באזור הדרומי של מישור החוף והיא גובלת ברמת גן ובתל אביב. היא ידועה בצביונה הקהילתי ובאופן מסורתי היא נחשבת לעיר שקטה ושלווה. מאז הקמתה בחרו תושבי העיר בעקביות במפלגות השמאל המתון (מפא"י, המערך והעבודה), ולכן נחשבה למעוזן. רק ב-2007 נבחר מועמד עצמאי בתמיכת מפלגת המרכז קדימה."
תשע"ה

מילון

גבעתיים
גבעתיים היא עיר במחוז תל אביב בישראל. הוכרזה כעיר בשנת 1959. גבעתיים ממוקמת באזור הדרומי של מישור החוף והיא גובלת ברמת גן ובתל אביב. היא ידועה בצביונה הקהילתי ובאופן מסורתי היא נחשבת לעיר שקטה ושלווה. מאז הקמתה בחרו תושבי העיר בעקביות במפלגות השמאל המתון (מפא"י, המערך והעבודה), ולכן נחשבה למעוזן. רק ב-2007 נבחר מועמד עצמאי בתמיכת מפלגת המרכז קדימה.

מעפיל
עולה שעלה לארץ ישראל למרות ההגבלות והאיסורים של ממשלת המנדט הבריטי

ציטוטים

”הלחם על מה שחשוב לך והתגבר על כל מכשול. אל תוותר גם כשקשה.“

הקשר הרב דורי