מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה ארצה באניית "נגבה"

סבתא סוזי והנכדה ניב
אניית המעפילים "נגבה"
שמענו על החיים הטובים בארץ

אני סוזי בן אבו. עליתי ממרוקו לארץ ישראל בשנת 1953 בגיל שש עשרה.

גדלתי בעיר קזבלנקה שבמרוקו ובה עבדתי בתפירה. יש לי שני אחים, בת ובן. הוריי ואני עלינו ארצה באונייה ג'ני ולאחר מכן עלה אחי. העלייה ארצה נבעה מכך שהיינו שומעים על האווירה הטובה ששרתה בארץ. הפלגנו ממרוקו לצרפת במשך שלושה חודשים ומצרפת לארץ עוד שמונה ימים באנייה ששמה "נגבה". באונייה קיבלנו ארוחות בוקר, צהריים וערב. היינו משוחחים בצרפתית או בערבית. בחדר אחד לנו חמישה אנשים.

הגענו לארץ ביום שישי וביום שני שלאחריו ערכנו את ליל הסדר. גדלתי בבית שאן והתחלתי לעבוד בקיבוץ טירת צבי, כפר רופין. עבדתי בגיהוץ, בתפירה וגם עזרתי בסידור חדר האוכל. בגיל שמונה עשרה פגשתי את אהרון ולאחר ארבעה ימים התחתנו. אחרי שנה נולדה בתי הבכורה. בתקופה זו עבדתי כעוזרת גננת, בטיפול בילדים ובמשרד. בעלי ז"ל היה חייט ולימים גם עבד במפעל של הרכבת חלקי חשמל.

מילון

אניית "נגבה"
"נגבה" הייתה אוניית הנוסעים השנייה שנרכשה על ידי חברת הספנות הישראלית צים, ומשימתה העיקרית הייתה הבאתם ארצה של מאות עולים ופליטים, בשנותיה הראשונות של המדינה.

ציטוטים

”שמענו שהחיים בארץ טובים.“

הקשר הרב דורי