מאגר סיפורי מורשת

לצערי לא הכרתי את סבא וסבתא שלי.

אמא שלי נולדה בפולין למשפחה של שישה אחים ואחיות, שלושה בנים ושלוש אחיות. לפני 75 שנה הייתה מלחמה נוראה באירופה. אמא שלי הייתה ציונית והספיקה בגיל 18 לעלות לארץ והביאה איתה עוד אחות צעירה. כל יתר המשפחה של אמא: סבא שלי, סבתא שלי ועוד שני דודים ודודה ניספו במלחמה הנוראה הזו. דוד אחד הספיק להתחבא ביערות ועבר את המלחמה במחנה ריכוז. אמא עלתה לארץ בשנת 1938 והגיעה לקיבוץ נען.

אבא שלי נולד בתימן.

סבא שלי היה רב גדול בתימן כך אבא נולד למשפחה מאוד דתית. לצערנו, סבא נפטר כאשר אבא היה בגיל 7 ואז בתימן היה נהוג לקחת את הילדים ולאסלם אותם. כשסבא הגיע לגיל 10 סבתא שלי לקחה אותו ואת אחותו על גמלים ועלו  לארץ. אבא גר בירושלים וכשהיה בן 16 הוא עבר לגרעין שהקים את קיבוץ חולתה. הגרעין הזה ישב בכפר גלעדי.

אמא ואבא שלי הכירו אחד את השני כאשר הם הדריכו במחנות העולים בחיפה. הם הקימו את קיבוץ חולתה על שפת אגם החולה.

אני סבא של גאיה נולדתי כבן שלישי להורי ב-1950. יבוש אגם החולה התבצע בשנות ילדותי כך שאני זוכר את האגם, שם גם למדתי לשחות. בשנת 1958 למעשה האגם היה כבר מיובש.

הקיבוץ עבר משבר גדול כאשר החברים עברו מדייג של דגים לחקלאות וגידולים חקלאיים. הרבה חברים עזבו והיה לכולנו מאוד עצוב. גדלנו בבית משותף שבו הילדים בילו את רוב היום והלילה בבית ילדים (כולל ארוחות ושינה בשעות הלילה).

כל שנות ילדותי גדלנו תחת איום הצבא הסורי ברמת הגולן. היינו חשופים להפגזות לעיתים קרובות מהצד הסורי. בילינו הרבה במקלטים והאמת היא שכלל לא פחדנו מההפגזות האלה, לאחר כל  הפגזה הלכנו לחפש איפה היו נפילות ואספנו את הרסיסים שהיו בבור שיצר הפגז. במסגרת הזו של החינוך המשותף כמעט לא היה לנו קשר עם ההורים או האחים. למעשה כל הילדות הייתה במסגרת הכיתה. הפעילות הייתה משותפת ועשינו המון שטויות כמעט ללא פיקוח של מבוגר. הייתה לנו ילדות עם המון חויות ושמחה.

הזוית האישית

סבא חגי: חוויתי חוויה מיוחדת שהכרתי מקרוב את הנכדה המתוקה שלי.

נכדה גאיה: חוויתי חוויה מקסימה עם סבא הכרתי יותר את ילדותו.

 אני וסבא בתכנית הקשר הרב דורי