העליה ממצרים
נולדתי בקהיר שבמצרים (עיר הבירה של מצרים) ב -1940, בתקופת המלך פרוק. גדלתי עם אח שלי ששמו סולומון. בבית דיברנו בצרפתית ושלחו אותנו לבית ספר אנגלי. כל שנות בית הספר היה בשפה אנגלית.
גרנו בבנין רב קומות היינו משחקים בחצר למטה, המשחקים האהובים עלינו היו: תופסת,מחבואים,ובבית היינו משחקים בחדר חשוך כמו סבתא חושך וגם היינו משחקים במשחקי קופסה :מונופול,לוטו,סולמות ונחשים ועוד… למדתי לנגן על פסנתר.
אמא שלי, אמילי, עבדה בתור אחות בחדר ניתוח (בבית-חולים) ואבא שלי , פרנסיס, היה בנקאי מצליח.
החברים שלי היו חברים מהכיתה והייתה לי חברה טובה שקראו לה קלודי. אני הייתי ב"צופות" (צופים רק לבנות) והיינו יוצאות לטיולים באופניים בכפרים, בשדות ומלקטים צמחים ופרחי בר לעיתים היינו מיבשים אותם ושומרים בדפים של ספר ליבוש צמחים.
הגענו לארץ ישראל בשנת 1954 ומחיפה עברנו לגור בירושלים. בזמן הזה היה סוף תקופת הצנע זאת אומרת שהינו מקבלים תלושים למזון כגון אם הינו רוצים ביצים,חלב,סוכר ועוד…
למדתי בכפר הנוער בן שמן, שם למדנו את כל המקצועות הרגילים בכיתה וגם עבדנו בשדה, בלול,בדיר,בכרם. כך למדנו את מקצועות החקלאות. בסוף הלימודים חזרתי לירושלים וכעבור זמן- מה התגייסתי לצה"ל.
בזמן השירות הצבאי שלי פגשתי את רפאל פלומבו פלד, לימים בעלי.
התחתנו בשנת 1961,ועברנו לגור במושב בני עטרות. במושב יישמתי את לימודי החקלאות וגידלנו ירקות. כמו כן, היה לנו כרם גדול של ענבים ומטע של תפוחים.
במהלך השנים נולדו לי שלושה ילדים: מיכל, סיגל ונמרוד.
מילון
אוניית נגבה"נגבה" הייתה אניית הנוסעים השנייה שנרכשה על ידי "צים" בסוף שנת 1948 מידי בעליה היווני פפדקיס אשר מרכז חברתו היה בסיאטל, ארה"ב. לארץ הגיעה בהפלגה מהולנד, בפיקודו של רב חובל אנגלי, קומנדר מילר, בעיצומם של קרבות הנגב וזה מקור שמה - "נגבה". בהפלגת הבכורה מהולנד הביאה קבוצה של 500 ילדים, ניצולי השואה מרומניה, הונגריה, צ'כוסלובקיה וגרמניה, אשר קובצו בכפר הנוער "אילניה" ליד העיר Apeldoorn בהולנד. האנייה הפליגה בין חיפה, קפריסין, נמלים באיטליה ומרסי והביאה לרוב עולים. שירתה ב־"צים" במשך 8 שנים ונמכרה לגריטה בסוף 1956.
ציטוטים
” באוניה חגגתי את חג החנוכה ולימדו אותי שירי חג בעברית, כי לא ידעתי עברית“