העליה מטהרן
עלינו לארץ בשנת 1964 כשהייתי בת 12 שנים. אבי היה סוחר בגדים בפרס ומצבנו הכלכלי היה טוב מאוד. אבי היה מוכר מאוד בקהילה היהודית הוא היה בוועד בית הספר ומאוד עזר בסוכנות ליהודים לעלות לארץ. אני למדתי בבית ספר יהודי עד כתה ד', לכן כשעלינו ידעתי לקרוא ולכתוב וקצת לדבר בעברית.
בארץ הגענו למעברה בעיר נס ציונה והיה מאוד קשה, שמונה אנשים גרנו בצריף קטן. אבי עבד כרצף בבניין ואחר כך כאזרח עובד צה"ל עד לפנסיה.
אני למדתי בבתי ספר בנס ציונה. החיים כעולים חדשים לא היו פשוטים, מבחינת השפה על – אף שידעתי מעט עברית, היה קושי ליצור קשר עם בני גילי. המורות זכורות לי לטובה, הן הבינו שרוב התלמידים הם עולים ממקומות שונים וגילו רגישות ואמפתיה למצב.
לא עבר זמן רב ובשנת 1969 הכרתי את יוסף בעלי והתחתנו, כיום שמי רונית מגן ואנחנו גרים בעיר הרצליה. נולדו לנו 4 ילדים נפלאים: תמיר, יובל, יעל, ושרון אנחנו מאושרים מאוד עם הילדים.
ברוך השם יש לנו 10 נכדים מקסימים אנחנו מאוד אוהבים את המשפחה שלנו. אנחנו אוהבים לצאת עם חברים מהעדה הפרסית לבילויים משותפים ולחופשות משותפות שם אנחנו מרגישים בבית.
מילון
טהרן(בפרסית: ?????) היא בירת איראן, ממוקמת לרגלי רכס הרי אלבורז ונמצאת במרכזו של מחוז טהראן. העיר מהווה את המרכז הפוליטי, הכלכלי והחברתי של המדינה. יותר ממחצית התעשייה האיראנית מבוססת בטהראן בנוסף לפרסים המהווים את רוב רובם של תושבי העיר (98.3% מתושבי העיר הם דוברי פרסית) בעיר מתגוררים גם אזארים ומיעוטים אתנים נוספים כמו ארמנים, כורדים ויהודים.