מאגר סיפורי מורשת

העלייה לישראל

סבתי מרים, עלתה מסלובקיה לישראל בגיל שנתיים. בזמן שהייתה בסלובקיה היה משטר קומוניסטי וראש הממשלה היה גוטוולד. היהודים בסלובקיה חיו בעוני כוון שבזמן זה הסתיימה מלחמת העולם השנייה והמדינה החרימה את כל הרכוש של היהודים אחרי שנמרה השואה שהייתה חלק ממלחמת העולם השנייה. ובאופן פורמלי, ליהודים היו אותם זכויות וחובות כמו לכולם אך בפועל לא נתנו להם להגיע למעמד בכיר בעיקר בסלובקיה.

להורים של סבתי הציעו לעבור לארצות הברית אך אמה של סבתי אמרה שהיא אינה מעוניינת לגור בין גויים והסיבה לכך שאמרה דברים אלו היא שהיא ראתה למה הגרמנים (הנאצים) גרמו למשפחתה ולכן היא הפסיקה להאמין בגויים ולא הייתה מסוגלת לחיות ביניהם.

לנוכח דברים אלו היא החליטה שהיא רוצה לעבור למדינת ישראל ואת החלטה זו קיבלה בזכות בן דודה טדי קולק שחי בארץ באותה תקופה. בשנת 1949 סבתי ומשפחתה נסעו ברכבת מצ'כיה עד איטליה ומשם עלו לאנייה שהפליגה למדינת ישראל.

בהתחלה גרו בקיבוץ מענית ואחרי כמה חודשים משפחתה עברה לגור בקריית מוצקין. בזמנו אביה של סבתי עבד בתור מהנדס מכונות ברכבת ישראל ואמה עבדה בעבודות מזדמנות, ובנוסף היו למשפחתה קשיים כלכליים.

בית האבן הראשון בקיבוץ מענית, ששימש כמחסן נשק – ויקיפדיה

הזוית האישית

דנה צור: בזכותו של טדי קולק, בן דודה, עלתה סבתי לארץ ישראל.