מאגר סיפורי מורשת

עלינו  ארצה בשנת   1950   כאשר היית   בת   7 שנים.

טסנו   כל המשפחה    ביחד  4 אחיות   ושני  אחים וההורים   וגם  סבתא.

במטוס   כולם  היו שמחים  ונרגשים   עולים לארץ  הקודש.

הטיסה מעירק   ארץ  הולדתי לישראל   אינה  ארוכה .

 

בהגיענו   לארץ כולם  היו  נרגשים . עברנו   רישום   בדיקה וכאשר   הודיעו   לכל משפחה   לאיזה   עיר היא  נוסעת   אבי הדגיש שהוא  מאד   מבקש לגור  בירושלים  עיר הקודש.

קיבלנו  אישור והסיעו   אותנו   לירושלים. קיבלנו  שני   צריפים שבהם   שוכנו.  זה היה   מאד  מוזר אחרי  שגרנו   בבית אבן  עם   חצר רחבת  ידיים,  פתאום אנחנו   בצריף   פח.

התמקמנו   עם  מעט המטלטלים    שהורשנו   להביא כי  הגבילו  אותנו בכל  מה   שאנחנו מוציאים  כל  רכושינו הוחרם    כולל חנות  בדים של  אבי.

זכור לי שהיתה   תקופה  קשה כל   האמצעים  היו דלים ,  כולל  מזון שקיבלנו בהקצבה.

אני  למדתי בבית-ספר   בית- יעקב  בכיתה היו  ילדים  מכל הארצות  שדיברו  בשפות שונות  מהר  מאד למדנו  לדבר  עברית וכן  לשיר  שירים יפים  של  אותה תקופה .

ומה לומר אין כמו ארץ ישראל… אהבתיה את ארץ ישראל...