מאגר סיפורי מורשת

שמי יפתח בטיש אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי ומביא את סיפורה של סבתי שמחה בטיש. סבתא שמחה נולדה בשנת 1946 לבית משפחת אטיאס בעיר בודניב שבמרוקו. היא עלתה לארץ בגיךל 10 בשנת 1956.

סבתא מספרת על החיים במרוקו ועל העלייה לישראל

"מילדותי במרוקו אני זוכרת שהאחים שלי למדו מחוץ לעיר בישיבה של הבבא סאלי והבנות בצער רב לא למדו שם. לא הייתה מסגרת של לימודים דתיים והן למדו בבית הספר של הנוצרים.

בשנת 1956 עלינו ממרוקו בסתר באמצא הלילה עם משאית מכוסה בברזנט. הגענו למרסיי בצרפת. זה היה בחודש ניסן בחג הפסח. חגגנו את החג עם כל העולים היהודים מכל ארצות ערב באכסנייה במרסיי. חיכינו במרסיי כמעט ארבעה חודשים בתנאים לא טובים בכלל עד שהאנייה תיקח אותנו לארץ ישראל. לאחר שהגענו לנמל חיפה לקחו אותנו למעברה ששמה שלומי שזה היה קרוב לנהרייה. התנאים היו קשים מאוד – צריף מפחים, השירותים היו בחוץ והתנאים היו קשים. האחים שלי ואבי עבדו בשדות כדי להתקיים וכל הבנות היו קטנות. אנחנו היינו עשרה אחים. לאחר כמה חודשים כל מה שהיה צריך לעשות זה לחפש תנאים שיהיו נוחים לכל המשפחה, אז האחים שלי ואבי ירדו לחיפה כדי לחפש בית שיהיה מספיק טוב כדי לחיות בו. הם מצאו בית בעיר התחתית בחיפה במקום שהיום  נמצא בניין "הטיל" של משרדי הממשלה. חלק מהאחים שלי התגייסו לצבא וחלק  יצאו לעבודה ואנחנו הבנות למדנו בבית יעקב שבחיפה.

החיים שלי בארץ ישראל:

כשעלינו לארץ הייתי בסוף כיתה ג'. התחלתי ללמוד בבית יעקב בחיפה את כיתות ד' – ח'. אחרי כיתה ח' למדתי בבית הפקיד בחיפה שנתים והתחלתי לעבוד בגיל חמש עשרה בשופרסל בכרמל בתור קופאית. בשנת 1967 התחתנתי עם בעלי בטיש אברהם ז"ל ונולדו לנו ארבעה ילדים: אמה כהן מיילדת בלניאדו בנתניה. עוזי בטיש פרסומאי עצמאי. טלי לוי מורה בנהריה ויהודה בטיש עובד בהיי טק בתל אביב.

המשפחה מאוחדת, שמחה ובריאה. הנכדים שיהיו בריאים שכולם גרים בסביבה, שמחים ומאושרים בארץ ישראל הקדושה.

הזוית האישית

יפתח בטיש: מאוד נהנתי לעשות את העבודה עם סבתא שלי. אני מאוד שמח שאני חלק ממשפחה כזאת ואני מאוד אהבתי ללמוד על חיי סבתי שמחה בטיש.