מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העליה לארץ וההתיישבות – שכונת נוף ים

במפגש ראשון עם נכדתי מור
עם נכדי בן בבית ספר שז"ר
סיפור העליה, ההתחלה במעברה ולאחר מכן בשכונה שלי - נוף ים הרצליה

בשנת 1950 החלה עלייה ליגאלית לארץ ישראל. עלינו לארץ באוניה.
 
שמי לידיה ג'יולי נולדתי בלוב, בעיר טריפולי  בשנת 1944. בשנת 1949 החלו פרעות מצד ערבי לוב, הורי החליטו לעלות לארץ ישראל. האוניה הייתה קטנה וכמות האנשים הייתה גדולה, אנשים ישנו על הרציף, אנשים סבלו מהצפיפות, והיו גם כמה שנפטרו ונזרקו לים מכיוון שפחדו שהם יביאו מחלות. 
 
במעברה
אחרי שהגענו לנמל העבירו אותנו למחנה מעבר בבאר יעקב. אחרי תקופה של שנתיים הועברנו למעברת גלילות, בתור ילדה קטנה מאוד נהנתי מבחינה חברתית. להורי היה קשה מאוד מכיוון שהמגורים היו בצריפים ומכיוון שהיינו משפחה ברוכת ילדים היה קשה להסתדר בשני צריפים קטנים. גם מבחינה כלכלית אבי היה המפרנס היחיד והיה קשה. 
 
את הצריפים שגרנו בהם הקימו אותם בתוך שדה של חיטה, ובתור ילדים היינו משחקים שם. בחורף היה קשה מאוד, כי השטח באיזור הצריפים הפך לביצות. לנו כילדים לא היה זוגות נעליים מתאימות לחורף ואמי הייתה צריכה כל בוקר לחפש איך לייבש את השמיכות. כך עבר לו הזמן במעברה.
 
                                                                  שכונת נוף ים 
תמונה 1
השכונה שלי 
בשנת 1955, קיבלנו ממשרד השיכון את הבית הראשון, שזה כבר לא היה צריף. זהו היה בית מבנה, בית שכולו לבן, עם גג רעפים אדומים בשכונת "נוף ים".  אמי מאוד שמחה שסוף סוף אנחנו גרים בבית יפה. היא טיפחה ושמרה על הבית.
 
בשכונה החדשה הכרתי חברים חדשים והיינו כמשפחה. בחגים שיתפנו אחד את השני בכל אירועי החג, והלכנו יחד לבתי הכנסת. אחרי הצהריים שיחקנו במגרש כל מיני משחקי חברה ולא כמו היום עם הפלאפונים. מכיוון שנוף ים הייתה בקרבת הים, בקיץ היינו יורדים כל ילדי השכונה לים בחוף אפולוניה. באיזור ים זה היה נמל עתיק ולכן ניתן לשחות בים כמו בבריכה עם מים צלולים. כשהיינו צוללים ראינו הרבה דברים יפים מתחת למים כגון: סרטנים, דגים צבעוניים ואצות.
 
זמן לא היה חסר לנו, היינו נשארים מהבוקר עד הערב ללא השגחת המבוגרים ומשחקים כל ילדי השכונה ביחד. כילדה אהבתי מאוד לקרוא ספרים לדוגמא: נשים קטנות ועוד…..  
 
את לימודי בבית הספר התחלתי במעברה בגלילות שם הייתי עד כיתה ה' וכשעברנו לנוף ים המשכתי את לימודי בבית ספר ברנדס עד ח'. בתיכון הייתי ב"כפר בתיה" שבפתח העיר רעננה, נסעתי באוטובוס הלוך ושוב עם חברות. כפר בתיה זה בעצם פנימיה אבל אנחנו למדנו שם לימודים אקסטרנים, מקצועיים למדתי תפירה. ובזכות לימודי התפירה עבדתי וגם תפרתי לעצמי את כל בגדיי.
 
במבט לאחור זכיתי לילדות מאושרת עם עשרת אחיי ורכשתי מקצוע לחיים, הקמתי משפחה בארץ ישראל.
העשרה
"ההעפלה  מפעל הומניטארי במהותו המגולל סיפור דרמה אנושית ומדינית בעלת פרופורציות אפיות  הוא הנושא המרכזי של האתר. אנו מתרכזים בעיקר בהעפלה הימית בתקופה שבין סיום מלה"ע והקמת המדינה  השנים בהן הוא שימש מנוף במאבק לעצמאות ישראל [הערת מערכת]. בהתאם, המונח 'העפלה', או 'עליה ב' (קיצור של עליה "בלתי לגאלית"), מתייחס באתרנו לפעילות ההעפלה הימית לאחר סיום מלה"ע. כאשר אנו מתייחסים לתקופה הקודמת אנו מציינים זאת במפורש, לדוגמא 'ההעפלה עד לסיום מלה"ע'". 
 
תשע"ו          

מילון

עלייה ליגאלית
ההעפלה מפעל הומניטארי במהותו המגולל סיפור דרמה אנושית ומדינית בעלת פרופורציות אפיות הוא הנושא המרכזי של האתר. אנו מתרכזים בעיקר בהעפלה הימית בתקופה שבין סיום מלה"ע והקמת המדינה השנים בהן הוא שימש מנוף במאבק לעצמאות ישראל [הערת מערכת]. בהתאם, המונח 'העפלה', או 'עליה ב' (קיצור של עליה "בלתי לגאלית"), מתייחס באתרנו לפעילות ההעפלה הימית לאחר סיום מלה"ע. כאשר אנו מתייחסים לתקופה הקודמת אנו מציינים זאת במפורש, לדוגמא 'ההעפלה עד לסיום מלה"ע'.

ציטוטים

”נוף ים הייתה בקרבת הים, בקיץ היינו יורדים כל ילדי השכונה לים באפולוניה“

הקשר הרב דורי