מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה בעקבות אהבת הארץ

תמונה של סבתא רחל ונועה
אני בצעירותי
העלייה בעקבות אהבת הארץ

שמי רחל אלעזר אברני נולדתי באפריל 1948 בעיר דארב שבפרס.

נולדתי בשם שואקאט אך כשהגעתי לארץ הורי החליטו לשנות את שמי לרחל ובחרו בשם זה משום שהם דתיים וחשוב היה להם  שהשם יהיה מהתנ"ך.

עליתי בגיל צעיר מאוד ארצה ולכן אין לי זיכרונות רבים מפרס ארץ מולדתי, אך אמי, סיפרה לי שכאשר הם עלו ארצה בכיתי המון ולא רציתי לעלות מכיוון שביתנו בפרס היה גדול ומפואר עם בריכה בחצר ובוסתן מלא בעצי פרי וחיינו בכבוד ובנחת. אבי, שנקרא ניסן (ז"ל) היה סוחר גדול ומכובד ושכנינו המוסלמים באירן שמרו איתנו על קשרים טובים.

תמונה 1

בזמן שהורי רצו לעלות לישראל השכנים המוסלמים הזהירו את משפחתנו לא לעלות ארצה מכיוון שישראל היא מדינה שתסבול ממלחמות רבות. אני זוכרת שכאשר היו שנות בצורת המוסלמים היו באים ליהודים ומבקשים להתפלל לרדת גשמים.

המוסלמים בפרס פחדו מאוד מהיהודים. הם האמינו שיש כח לדברים שיוצאים מפיהם ואימי סיפרה שבפסח, נער מוסלמי שפך קמח ליד בית של יהודי, אותו יהודי קילל את הנער ולאחר שבוע הנער מת.

בשנת 1951 עלינו ארצה בטיסה ישירה. מכיוון שפעילי העלייה אסרו עלינו להביא עימנו לארץ תכשיטים ורכוש הורי מכרו את רוב רכושם בפרס ועלו ארצה ללא הרבה רכוש. אבי הביא לארץ מעט שטיחים מפרס ומכר אותם כאן. כאשר הגענו ארצה חיינו באוהלים בפרדס חנה. האוהלים והצריפים בהם חיינו בהמשך היו מאוד קטנים. החורף היה קר מאוד ולא ניתן היה לחמם את הצריף, המקלחות והשירותים היו מחוץ לצריף ומשותפים עם השכנים, ומים חיממנו בפרימוס וכך התקלחנו. אמי סיפרה שבאחת מהשנים ירדו גשמים רבים בארץ ולכן העבירו אותנו למחנה צבאי בכפר סירקין. למדתי בבית ספר ממלכתי דתי "מורשה" שבפתח תקווה במשך שמונה שנים ולאחר מכן בתיכון "אולפנה" לבנות שם למדתי במגמת אופנה. לצבא לא התגייסתי מטעמי דת ובאותה תקופה לא היה שרות לאומי.

לאורך כל חיי אהבתי מאוד לשיר. בתקופתי, ההורים לא תמכו כמו היום, פחות התחשבו ברצונם של ילדיהם ולכן לא פיתחתי את הכישרון הזה. בכל שנות לימודי הייתי תלמידה מצטיינת וקיבלתי תפקידים רבים בהצגות של בית הספר. לאחר שסיימתי את לימודי עבדתי כעוזרת קוסמטיקאית בפתח תקווה ולאחר שהתחתנתי פתחתי קליניקה בבית. במנטאליות הפרסית ההורים הם אלו שבוחרים את בן הזוג לחיים לילדיהם וכך גם לי בחרו את בן זוגי. התחתנתי בינואר 1970, עברנו להתגורר במושב ובו אנו חיים עד היום, נולדו לנו 3 ילדים, אילנית אליהו ואיתן. איתן הוא אבא של נועה הנכדה השישית מבין 9 נכדים.

לשמחתי כולנו גרים במושב חגור בסמוך אחד לשני.

הזוית האישית

נועה: היה לי מאוד כיף לכתוב את הסיפור של סבתי , למדתי על סבתי המון דברים חדשים.

רחל: היה לי כיף מאוד ונעים ,הרגשתי שהעברתי את ההיסטוריה של משפחתי.

מילון

בוסתן
בוסתן הוא גן חקלאי ליד הבית אשר כולל בתוכו עצי פרי, שתילי ירקות ושיחי תבלינים. מקור המילה בפרסית.

ציטוטים

”ביתנו בפרס היה גדול ומפואר עם בריכה בחצר ובוסתן מלא בעצי פרי וחיינו בכבוד ובנחת.“

הקשר הרב דורי