מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העוצר בתל אביב

סבתא בגיל העוצר
כיכר צינה דיזנגוף וסביבה גדר תיל
הייתי מועמדת לגרוש בעוצר הגדול

שמי רות. נולדתי בעיר העברית תל אביב שהייתה תחת השלטון המנדטורי הבריטי.

הבריטים לא הרשו ליהודים לעלות בחופשיות לארץ, אלא רק למס' מוגבל בכל שנה. כמובן שהישוב היהודי לא קיבל את הגזרה, קמה התנגדות והיו ארגונים (הגנה אצ"ל ולח"י) שלחמו בבריטים. כל ארגון בדרכו. והשלטונות נקטו בכל האמצעים לחסל את ההתנגדות.

גם הילדים עשו כל מיני טריקים, למשל למתוח חוט ניילון מבית לבית שמולו, וכשעברו השיריוניות עם "הכלניות" (כינוי לחיילים הבריטים) הם נחתכו בצווארם ועוד…

שבת אחת בבוקר, כשקמתי משנתי הסתבר שאבי לא בבית ואי אפשר לצאת לשחק בחוץ כי יש עוצר. קבלנו פקודה לצאת מן הבית עם הפספורט (דרכון, תעודת זהות) לככר צינה דיזנגוף. אמי, אחי ואני צעדנו, מלווים בחיילים בריטים, לכיכר שהייתה מוקפת בגדר תיל פרט לכניסה. נכנסנו ועמדנו עד שיקראו לנו. כשהגיע תורנו נתבקשה אמי להציג את הסרפטיקט (דרכון).

הסתבר שהדרכון אצל אבי. אבי היה חלוץ ועלה לארץ בשנת 1929. הוא קבל דרכון בשנת 1935, ונסע לחו"ל. משם, לאחר נישואיו, עלה לארץ ואמי נרשמה בדרכון שלו, וגם ילדיו היו רשומים בו. אמי לא יכלה להציג את הדרכון שלא היה ברשותה. הבריטי הודיע לה שעלינו לעמוד בצד השני ואנו מיועדים לגירוש מפני שסבר שאנו לא חוקיים-(שעלינו לארץ בצורה לא חוקית, בלתי לגלאלית).

אמי החלה להסביר לתרץ ולהביא שפע של נימוקים והתנגדה בכל תוקף לעבור לצד השני ביודעה שמשם התהליך יהיה מסורבל ואבי לא יחזור עד גמר העוצר. היא תבעה לאפשר לנו לשהות בביתנו ואפילו עם שמירה עד תום העוצר כשאבי ישוב. הבריטי גיחך ולא היה מוכן לחזור מקביעתו. אמי החלה לבכות, להתווכח, להמציא תואנות, לנמק נימוקים, ולא ויתרה. הטונים עלו ואז ניגש מישהו אחר (כנראה בעל דרגה גבוהה, ואנושי).  לאחר שהרגיע את הרוחות ונתן הוראה להשאיר אותנו בבית ובסיום העוצר, אם לאחר שמונה שעות לא יוצג דרכון ובו רשומים פרטיהם שלי אמי, אחי ושלי נגורש, ללא כל ערעור, מן הארץ.

 את המתח בבית היה אפשר לחתוך בסכין. העוצר תם. עברה שעה, שעתים, שלוש, ארבע ורק כעבור חמש שעות הגיע אבי עייף ובמקום להתרחץ ולנוח נאלץ לקחת אותנו עם הפספורט לתחנת המשטרה. כמובן שלא היינו יחידים, התור היה ארוך, השעות נקפו ועוד מעט יעבור הזמן המוקצב. הפחד היה לא פשוט.  לפתע הגיע תורנו. אבי הציג את הפספורט, הנתונים נרשמו, הוצאנו מרשימת המגורשים וחזרנו הביתה. סוף סוף הכל הסתדר. כך זכיתי לראות בעצמאות מדינתי ולא גורשתי לגולה.

הזוית האישית

סבתא רות: חשוב ביותר לספר לנכדי פרק מחיי שעלול היה להביא אותי, ילידת הארץ, לגולה שבה הייתי אומללה וכיצד למרות הכל הצלחתי להישאר במולדתי ולהקים בה משפחה יקרה. הייתי מאחלת לנכדי שימצה את יכולתו להנאתו האישית למען מדינתו ואף למען המשך הגדולה הישראלית.

עידן:  היה חשוב וטוב ללמד את סבתי לפעול במחשב וכך תוכל לשמור עוד חלקים מסיפור חייה. אני מאחל לסבתי שתחייה עד 120 שנה ותהיה בריאה תמיד ותמשיך לעזור לנו.

מילון

שבת שחורה
כינוי שניתן ליום שבת, 29 ביוני 1946, שבו ערך השלטון הבריטי בארץ ישראל סדרה של פעולות כנגד היישוב היהודי, שבמסגרתן הוטל עוצר על ערים (תל אביב, ירושלים, חיפה, רמת גן, נתניה ועוד) קיבוצים ומושבים, נערכו חיפושים מבית לבית, ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו.

מנדט בריטי
מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט. הבריטים שלטו בארץ ישראל (פלשתינה) בין קיץ 1917 למאי 1948.

ציטוטים

” ותבעה לאפשר לנו לשהות בביתנו ואפילו עם שמירה עד תום העוצר כשאבי ישוב.“

הקשר הרב דורי