מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העגיל, הטבעת והזכרון מהוריי

סיפורה של מיניה איזיק

נולדתי בפולין ביבשת אירופה לאחר הכרזת המדינה, בשנת 1949. הורי ברחו בזמן מלחמת העולם השנייה לרוסיה ולאחר המלחמה חזרו לפולין. את כל מה שהיה שם בזמן המלחמה למדתי מסיפורים ושיחות בתנועת הנוער-השומר הצעיר ומהעיתונות.

בשנת 1957 עלינו לישראל והתיישבנו ברמת-ישי. אבי בא ממשפחה של אורגים מדורי דורות, היה להם מפעל משפחתי לאריגה והם מכרו בדים בכל אירופה. והסיבה שבאנו לרמת ישי היא כי היה פה מפעל טקסטיל בשם נול. אמי באה ממשפחה של סוחרים ובארץ עבדה בנווה יער בחקלאות, ובמשק בית.

 מהיום שעלינו לישראל אני חיה ברמת ישי. אלה המשחקים ששחקנו בילדותינו: גולות-היו סוגים שונים של גולות, למשל היה את הפצוצה. היינו מעיפים את הגולות עם האגודל ומי שהצליח להכניס לג'ורה(גומה קטנה) ניצח. היו גם משחקי רחוב כמו: מחבואים, 1…2…3… דג מלוח, 4 מקלות, קפיצה בחבל, מחניים, 5 אבנים, קלאס עם אבן שיש, אוספים, פרסים (דמויות של מלאכים ופיות), בולים, מטבעות, מפיות, קופסאות גפרורים,עטיפות מסטיק ועוד.

כשהייתי בת 12 להוריי לא היה כסף לחגוג לי מסיבה ולקנות לי מתנה. לאמי היה עגיל שקיבלה מאימא שלה, סבתא שלי. העגיל היה איתה לאורך כל נדודיה בזמן מלחמת העולם ה-2. אמי לקחה את העגיל ואת טבעת הנישואין שלה לצורף והוא יצר לפי בקשתה של אמי, טבעת בצורת לב. וזו המתנה והמזכרת שלי מהוריי.

בשנת 1969 נישאתי לאברהם שהוא גם בן רמת-ישי, שלושת ילדינו נולדו גם הם ברמת ישי. בתי הצעירה נשואה וילדיה לומדים ברמת-ישי.

מילון

השומר הצעיר
תנועת נוער יהודית הפועלת בישראל ובעולם. התנועה דוגלת בציונות, סוציאליזם ואחוות עמים.

ציטוטים

”העגיל היה עם אמי לאורך כל נדודיה בזמן מלחמת העולם השנייה“

הקשר הרב דורי