מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העברית כדרך חיים

נורית הולדר ונועם כהן
יום חתונתי בשנת 1963, אחותי, אבי ואימי
ההתנדבות כחלק משמעותי בחיי

שמי נורית הולדר, מקור שמי הוא על שם פרח הנורית אשר גדל בארץ ישראל.

נולדתי בארץ ישראל בתאריך 29.3.1942 בחיפה. בתקופה זו הייתה בעולם מלחמת העולם השנייה. אמי עלתה לארץ בשנת 1935 וכן גם אבי, כך שבתקופת המלחמה חיו כבר בארץ ישראל. חלק גדול מבני משפחתם של אבי ואמי נספו בשואה.

אני הבת הבכורה במשפחה ויש לי עוד אחות צעירה ממני בשש שנים ששמה תמר וכיום חיה בארצות הברית.

בילדותי גדלתי בקריית חיים, גרתי עם הוריי בחדר שכור באחד הבתים, אצל משפחה שהייתה ממייסדי הקרייה. הלכתי לגן עם הבן הצעיר של בעליי הבית כי היינו באותו גיל. אבי מאיר עבד בצרכנייה של קריית חיים ואמי דבורה הייתה עקרת בית. כשהייתי בת שש, אחותי הצעירה נולדה ואז עברנו דירה לקריית שמואל והתחלתי ללמוד שם בכיתה א' בבית הספר אהרון הרואה.

באותו זמן בשנת 1948 סבתי וסבי הוריה של אמי, אחותה ואחיה שהם היו דודתי ודודי, אחותה של סבתי עם בעלה ושלושת ילדיה הגיעו לארץ. הם הצליחו לברוח מפולין לרוסיה, שם חיו בתקופת המלחמה וכך שרדו. ממשפחתו של אבי לא שרד איש. סבי וסבתי גרו בקריית שמואל והייתי מאוד קשורה אליהם וכשבגרתי עזרתי להם רבות. את כל החגים חגגנו יחד.

כשהייתי בסוף כיתה ו', חזרנו לגור בקריית חיים ברחוב הקיבוצים אך המשכתי ללמוד בכיתות ז'-ח' בבית ספר אהרון הרואה בקריית שמואל. רכבתי כל יום לבית הספר על האופניים שלי. עם תום הלימודים בבית ספר היסודי עברתי ללמוד ארבע שנים בתיכון קריית חיים. הייתי תלמידה מאוד שקדנית והקדשתי את כל זמני החופשי ללימודים, לאחר מכן המשכתי עוד שנתיים בסמינר גורדון שהכשיר מורים ומורות.

עם תום הלימודים בסמינר התגייסתי לצבא ותפקידי היה ללמד חיילים שלא ידעו את השפה העברית. עברתי מבסיס לבסיס כדי ללמד את החיילים ומאוד נהניתי מהעבודה. מקום עבודתי הראשון היה בבית ספר "בית ארדשטיין" לחינוך מבוגרים, שהיה שייך לעיריית חיפה. לימדתי שם את השפה העברית לעולים חדשים ולוותיקים שלא ידעו קרוא וכתוב. בנוסף ארגנתי גם טיולים בארץ לתלמידים. נהניתי מאוד מעבודתי ואחרי כשלושים שנה כשבית הספר נסגר עברתי לעבוד בספרייה העירונית בקריית חיים המערבית עד צאתי לגמלאות.

תמונה 1

הכרתי את בעלי כשהייתי חיילת מצאנו מיד שפה משותפת ותקופה קצרה אחרי ההיכרות התחתנו הייתי בת 20 ובעלי בן 25 ומאז אנחנו גרים בקריית חיים. בעלי הוא ניצול שואה, כשפרצה המלחמה היה בן שלוש וחצי  ושהה עם הוריו בגטו אחרי שאמו הוצאה להורג נמסר למשפחה פולנית שהחביאה אותו במסתור במשך שנתיים וכך ניצל. גם אביו הוצא להורג. אחרי המלחמה הסתבר שהוא ניצול יחידי מכל משפחתו. לאחר המלחמה שהה שנה במקום מרפא ולאחר מכן גדל בכמה בתי יתומים. בית היתומים היה תחליף לבית ההורים, שם דאגו לכל הצרכים של הילדים וכמובן ללימודים בבית הספר היסודי והתיכון.

בגיל שמונה עשרה עלה לארץ, למד בטכניון, התגייס לצבא והשתתף בכל מלחמות ישראל. בסיום השירות השתחרר בדרגת סגן אלוף במילואים. הנישואין איתו היה אירוע מכונן בחיי.

הטיולים הכי משמעותיים בחיי היו טיולי השורשים שיצאנו אני ובעלי בעקבות שורשיו לפני המלחמה. לטיולי השורשים אנו נוהגים לקחת גם את נכדינו הגדולים. לשמחתי הרבה ילדיי ונכדי גרים בארץ.

לאחר צאתי לגימלאות אני משתדלת להיות פעילה, מרבה בטיולים, במופעי מוזיקה, בימי כיף עם נכדיי ומקדישה זמן רב להתנדבויות. אני מתנדבת ביד שרה, בביטוח לאומי ובידיד לחינוך כלומר בבית הספר ומאוד נהנית מעבודתי. המקצוע שלי מלווה אותי גם לאחר הפרישה, כיום אני מתנדבת בבית הספר "ארלוזורוב" בקריית חיים.

יש לי שני ילדים בן ובת ששמם אופיר ויעל ותשעה נכדים. אנו מקפידים לחגוג את החגים לפי המנהגים והמסורת של עמינו, החגים החביבים עלי הם ראש השנה ופסח.

הזוית האישית

נועם: היה לי מהנה לכתוב את הסיפור של נורית וללמוד דברים חדשים כגון: מה זה צרכנייה? הופתעתי שנורית גרה בילדותה בקרייה שבה אני גר כיום והסיפור שלה מאוד עניין אותי.

 נועם ונורית בתכנית הקשר הרב דורי

תמונה 2

מילון

צרכנייה
מכולת

נורית, פרח
נורית (שם מדעי: Ranunculus) היא סוג של צמחים במשפחת הנוריתיים המונה מעל 400 מינים ונפוץ בכל היבשות. רוב מיני נורית הם רב-שנתיים, בעלי פרחים אדומים, צהובים או לבנים. כל המינים בעלי טעם חריף ורעילים מאוד לצאן ולאדם כשהם טריים. עם זאת, הרעל מתפרק בייבוש ולכן מספוא שהוכן מן הצמחים אינו רעיל. מינים אחדים משמשים כצמחי נוי, ואחרים ברפואה עממית.ויקיפדיה

ציטוטים

”אבי מאיר עבד בצרכנייה של קריית חיים ואמי דבורה הייתה עקרת בית.“

הקשר הרב דורי