מאגר סיפורי מורשת

אמא שלי רחל נולדה בארץ ישראל עוד לפני קום המדינה. היא התחתנה עם אבא שלי: משה זיכרונו לברכה, שהיה יהודי הולנדי.

לאחר שנישאו בשנת 1938, הם נסעו לאינדונזיה במזרח הרחוק, אבי עבד שם כשופט. באותו הזמן, אינדונזיה הייתה מושבה של ההולנדים,ולכן נסע לעבוד שם.

המעבר לאינדונזיה  היה מזלם הגדול של הורי בתקופה זו.  מלחמת העולם השנייה שפרצה בשנת 1939, חרצה את גורלם של היהודים ההולנדים כמו גורלם של כל יהודי אירופה הכבושה ע"י הנאצים.

במזרח הרחוק החלו לשלוט היפנים ולקחו את אינדונזיה מידם של ההולנדים. כל הגברים ההולנדים בכללם משה, נלקחו לעבודות כפייה קשות ביותר. הנשים והילדים, נלקחו למחנות הסגר, בתנאים לא קלים כלל, ובכללם רחל ועודד, האח שלי, שנולד בזמן זה. לפני שלקחו אותם למחנות ההסגר  משה ורחל לא התראו במשך שנתיים. רחל החלה לרקום שני יומנים בעת שהייתם במחנה ההסגר על מנת לתעד את הדברים. היא רקמה מכיוון שהיפנים לא אפשרו לנכלאים קרוא וכתוב, וכך, רחל נהגה לרקום את חיי היום יום במחנה בתוך היומן. היומן הראשון: אמי רקמה שיר בתוך ספר מקטיפה כחולה והיא קראה לו: מולקולת החיים, זה היה ספר שאותו נתנה לאבא שלי כדי לעודד את רוחו, ושם בין פרחים שרקמה שם כקישוט: היא רשמה בעברית, את פרטי הבנק, והחשבון שלה ושל אבי שלהם יזדקקו בעתיד.היומן השני: היומן הזה היה לאחי: עודד, שבו רקמה איך נראה המחנה, איך מסודרות המיטות, איך נראים השומרים וכולי.