מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הספורט בחיי

מחזיקים בתמונת מצעד יום העצמאות האחרון.
סבא זוכה במקום הראשון בתחרות.
הספורט לאורך שנות חיי הארוכות.

שמי אלכסנדר על שם סבי מצד אבי שקראו לו בפולין סנדר. הכינוי שלי הוא קיצור השם אלכסנדר לאלכס – קיצרתי את השם מתוך נוחיות. ווישיגרוצקי – (שם המשפחה של אבי) החלטנו להשאיר את השם הזה כי יש מעטים בעולם שמשתמשים בו.

לאבא שלי קראו יצחק ווישיגרוצקי ולסבתא שלי קרא רבקה ווישיגרוצקי. אבי ואימי נולדו בפולין בעיירה לודג'.  שניהם ניצולי שואה. אבי היה בן 15 כשפרצה המלחמה ואמי בת 13.

הם נפגשו בעיירת הנופש באדוורסהופן ובשנת 1949 עלו לישראל לאחר תקופת שהייה במחנה עולים במרסי שבצרפת. עם עלייתם הגיעו למרכז קליטה בבנימינה ולאחר זמן קצר עזבו (כשאמי בהריון איתי) לתל-אביב.

בשנת 1950 אבי התגייס לצה"ל ונישאר בשירות קבע כ- 25 שנים בבסיס טירונים בה"ד 4 כקצין מנהלה. לאחר שחרורו החל לעבוד בחברת אסם עד פרישתו לפנסיה בגיל 65. אמי הייתה עקרת בית ודאגה למשק הבית ולגידול הילדים. שמו של אחי הוא גדעון, צעיר ממני בחמש שנים הוא רופא.

גדלתי ביפו שבתל אביב. גרנו קרוב מאוד לים, ויכולנו בקיץ לרדת לים עם החברים. הבית שלי היה בסגנון בית ערבי בצורת ריבוע, בכל צלע גרה משפחה, החצר הייתה במרכז- היה שם עץ תות ענק ובאר מים שלא הייתה בשימוש. הבית היה קטן מאוד שני חדרים, שירותים פתוחים מקלחת בחצר, גרנו 3 נפשות בבית. הייתה מכולת שכונתית ואיטליז.

הגן שלי היה ביד אליהו שבתל אביב והוא נקרא גן אסתר. אסתר הגננת הייתה ג'ינג'ית. למדתי עד כיתה ד' בשני בתי ספר: "הגנה" ו"החייל". לאחר מכן עברתי לבית הספר "הגליל" שנבנה בשיכון שבו גרנו. שם למדתי עד כיתה ח'. אני זוכר שלמנהלת קראו לאה, היה לנו מגרש משחקים גדול בו כל בוקר היה מסדר של כל הכיתות. במסדר זה המנהלת הייתה מברכת אותנו בברכת בוקר טוב ולאחר ששרנו כמה שרים נשלחנו לכיתות.

למדתי בתיכון עירוני ט' שבת"א. למדתי חמש שנים במגמת סוציולוגיה. הייתי אתלט וחלק מנבחרת האתלטיקה של התיכון, הייתי אצן של ריצות קצרות.

הקמת המשפחה

את אשתי הכרתי בתיכון מאז אנו יחד. התחתנתי בשנת 1973 בבית החייל שבת"א ולא הייתה מסיבת טרום חתונה. היינו בני 23 ו-24. יש לנו שתי בנות יעל ודניאל. יש לנו שלושה נכדים.

הסיפור המרכזי שלי – הספורט בחיי

שמי אלכס ווישיגרוצקי ונולדתי בשנת 1949.

 מגיל 15 עסקתי בספורט בזמני הפנוי. בתיכון הייתי ספורטאי בתחום האתלטיקה, בעיקר בריצות קצרות 100 ו-200 מטר וב-100 מטר מרוץ שליחים. בתקופה זו הייתי גם חבר במכבי תל אביב בקבוצת האתלטיקה באותם תחומי ריצה.

נחום קורמן, היה מורה שלי בתיכון וגם המאמן שלי במכבי תל אביב. נחום היה גם שחקן במכבי תל אביב כדורסל, יחד עם רלף קליין. זה היה בשנים 1966-1968. בתקופה זו הייתי שותף לנבחרת תיכון עירוני ט' שהייתה מקבוצות האתלטיקה המובילות בין בתי ספר התיכוניים. במסגרת זו התקדמתי בהישגי בעיקר בתחום 100 מ' ושותף לרביעיית רצים מובילה בארץ ב-100 מ'.

במקביל כפי שציינתי, התאמנתי במכבי תל אביב, האצטדיון היה במה שנקרא אז גני התערוכה ( לא במקום הנוכחי של גני התערוכה). האצטדיון היה ממוקם קרוב מאוד לים, לא רחוק מנמל ת"א וממזרחו נהר הירקון. האצטדיון היה ישן, המסלולים היו מחול דרוך, את אימוני הכושר עשינו על המושבים של הקהל.

בקבוצה איתי הייתה מתאמנת צעירה מוכשרת מאוד, שמה הוא: אסתר שחמורוב, שלימים הייתה אצנית מפורסמת, שותפה באולימפיאדות. אולימפיאדת מינכן שהייתה מפורסמת בגלל שבה נרצחו 11 ספורטאים ומאמנים ישראלים, כולל עמיצור שפירא שהיה מאמנה של אסתר. עמיצור, היה גם מאמן האתלטיקה שלי בזמן שהתאמנתי במסגרת ספורטאים מצטיינים.

במהלך שירותי הצבאי בשנים 1968-1971 הוכרתי כספורטאי מצטיין ולכן התאפשר לי להצטרף לאימוני האתלטיקה של עמיצור במכון ויינגיט.

בצבא שרתתי כמדריך כושר קרבי ולאחר קורס קצינים שימשתי כקצין אימון גופני וכושר קרבי בבסיס טירונים הגדול של צה"ל. עברתי הכשרה בתחום קרב מגע והדרכתי חיילים מיחידות שונות. אחרי השרות הצבאי עברתי להתאמן בריצות ארוכות עד השנים האחרונות. הספורט היה חלק גדול וחשוב בחיי.

 

תמונה 1

 

הזוית האישית

מעיין: לסבא, אני מאוד שמח שפינית זמן בשביל התכנית הזו. למדת ממני את מיומנויות המחשב ומאוד שמחתי להשתתף איתך בתכנית הקשר הרב דורי.

סבא אלכס: מעייני, תענוג גדול היה להעביר לך את המידע הנדרש. מהירות ההבנה שלך מדהימה, אין ספק שהייתי "איטי" מאד יחסית אליך.

סיכום פעילות הקשר הרב דורי בשנת הלימודים תשע"ח בבית חינוך ע"ש ש"י עגנון כפר סבא.

תודה למנחם מרקוביץ' על הצילום והעריכת הסרט. פורסם ביוטיוב תאריך 4 בנוב׳ 2018 ע"י מנהלת בית חינוך ע"ש "ש"י עגנון", כפר סבא מיקי בר משה.

מילון

התניה
משהו שיכול להתקיים ובתנאי שמתמלאים כמה דברים.

אסתר רוט שחמורוב
אסתר רוֹט-שחמורוב (נולדה בתל אביב ב-16 באפריל 1952), אתלטית ישראלית, מהבולטות ביותר שידעה מדינת ישראל. כלת פרס ישראל לספורט ותרבות הגוף ה'תשנ"ט. שחמורוב נבחרה מספר פעמים כספורטאית המצטיינת של ישראל וזכתה במדליות רבות בתחרויות מקומיות ובינלאומיות. באולימפיאדת מונטריאול (1976) היא סיימה במקום השישי בריצת 100 מטר משוכות ובכך הייתה לספורטאית הישראלית הראשונה שהשתתפה בגמר אולימפי כלשהו. ויקיפדיה

ציטוטים

”"מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך".“

הקשר הרב דורי