מאגר סיפורי מורשת

סיפור חיים – שולמית פלדמן

שמי שולמית ניתן על שם סבי שלמה בדרך כלל קראו לי שולה, נולדתי בארץ ישראל בירושלים יום לפני ערב פסח, בשנת 1939. הייתי בת יחידה עד גיל 14, ואז נולד אחי. נולדתי בתקופת שלטון הבריטי, עברתי את מלחמת יום העצמאות והקמת המדינה, ולפני כן היינו עם קשרים טובים עם האנגלים.

לפני שהתחתנתי שם המשפחה שלי היה ברנשטיין, והשתנה לפלדמן אחרי הנישואין. גדלתי במרכז העיר, שהיה בעיקרו רחוב יפו, וקינג ג'ורג' ובן יהודה, מאוחר יותר נתנו לרחוב קינג ג'ורג' את השם מלך דוד. אוטובוסים כמעט לא היו, היינו הולכים הרבה ברגל וגם עם סקטים.

גרתי בבניין של 7 קומות שנחשב אז גבוה מאוד. והיה לנו מעלית ששימשה שעשוע לילדים. בדירה היו שלושה חדרים. אחד מהם היה מושכר באופן קבוע וחדר נוסף. היו תקופות שגם הוא היה מושכר. באותו בניין, הייתה חנות ירקות, מכולת ומוזיאון. במגרש ממול הבניין בנו את הכנסת הראשונה ושמו בה את החנוכייה שהיום נמצאים בקריית הממשלה. בסביבה היו כמה בתי כנסת שמתפקדים עוד היום. בית הספר היה קרוב, בגן העצמאות של היום.

בילדותי היינו משחקים בעיקר בחוץ, על מגרשים שיש עליהם היום בתים. היינו משחקים בכדור, מחבואים, קלאס, חבל, ומשחקי חברה בבית. לשכונות שמסביב היינו הולכים ברגל. מסביבנו היו שכונות יהודיות, ואחריהם היו שכונות ערביות. וגם לעיר העתיקה ולכותל הלכנו ברגל.

למדתי בגן ילדים שהיה יחסית רחוק מהבית, בית ספר היה קרוב. אז עוד לא היה שירות לאומי, ולכן נכנסתי ישר לבית ספר מקצועי ללמוד פיזיוטרפיה.

אירועים מיוחדים אותם אני זוכרת במיוחד: מלחמת יום העצמאות, הקמת המדינה והתפתחותה, תנועת נוער, חיי חברה, נישואין, לידות, טיולים, ביקורים במוזיאונים, עסקנו הרבה בספורט עם הילדים ובלי הילדים. טיילנו בחו"ל, והרבה טיולים בארץ,. עבדתי בתור פיזיותרפיסטית, היינו בקשר עם הרבה חברים ובני משפחה.

עברנו הרבה שינויים, ותקופות שונות מאוד אחת מהשנייה. עברנו את כל השינויים הטכנולוגים ששינו והקלו על אורח החיים ויחד עם זאת נהנינו מכל התקופות השונות הקשות והקלות. ביתנו נבנה על ידינו ופיקוחנו, מלפני למעלה מ-30 שנה. חווינו את התפתחות העיר וכל המדינה בכל התחומים. בילינו הרבה עם הילדים בגיל הילדות והבגרות, ימי הולדת, הכרת א"י בטיולים וחוויות משותפות.

הכרתי את בעלי במסיבה. התחתנתי אתו בשנת 1963 כשהייתי בת 24. החתונה הייתה בירושלים, באולם "בית הרופא". לא הייתה מסיבה לפני החתונה, כשנולד ילדי הראשון הייתי בת 26. עיסוקי הראשי היה  ניהול משק הבית. אני אוהבת לשמוע הרצאות ומוסיקה. אני מתעסקת בדברים שונים ומגוונים.

בילדותי לא תכננתי כלום להיום. אני שומעת הרצאות בנושאים שונים ומגוונים, ילדי ונכדי חיים בא"י הקדושה. לאחר יציאתי לגמלאות אני  מבלה את שעות הפנאי, אני שומעת הרצאות, במועדון "חמישים פלוס", ובמסגרת הזו יש לנו פעילויות בכל מיני נושאים. אני מבקרת את בני המשפחה ומטיילת בארץ ובמסגרות שונות. אני קוראת ספרים, רואה מופעים וסרטים, ותוכניות מיוחדות בטלוויזיה.

שירי הילדות שאני זוכרת מהגן הם: שיבולת בשדה, עוגה עוגה, יהונתן הקטן, שלום עליכם, הנה מה טוב ומה נעים, כך הולכים השותלים.

שיבולת בשדה

האירועים המיוחדים בחיי היו:  יום נישואי, לידות ילדי, טיולים, לעיתים קרובות ראינו מופעים, ביקורים במוזיאונים, והרבה ספורט. ביקרתי וטיילתי בחו"ל במקומות יפים שונים: באירופה, באמריקה, באסיה, באפריקה ובאוסטרליה.

יש לי הרבה תחביבים אך אני לא יכולה לעסוק בהם היום.

הזוית האישית

אילה חכימי ושירה ידעי מביאות את סיפורה של שולמית פלדמן.

הפעילות המשותפת בתכנית הקשר הרב דורי – קישור לתמונות בבלוג התכנית