מאגר סיפורי מורשת

שמי נינה יקואל, נולדתי בשנת 1948 בתל אביב, ישראל. הוריי בחרו לי את השם הזה על שם סבתי מצד אימי, שרינה. שם החיבה שלה היה נינה ולכן קראו לי נינה. שמות הוריי הם מאיר ומתילדה יקואל, ולאחיי קוראים ידידיה ז״ל, ציון ומיכל. (אחותי הבכורה ידידיה נפטרה לפני כחודש בגיל 73). אבי עבד כפועל יצור במפעל ׳חמת׳ ואימא שלי הייתה עקרת בית. אימי מאוד אהבה ללמוד דברים חדשים, לקרוא. היא אהבה אותנו מאוד, תמיד נישקה וחיבקה אותנו.  אבי היה ספורטאי, איש שמח ותמיד שר, תמיד חיבק והיה אומר :"משפחת יקואל היא המשפחה הכי יפה בעולם".

גדלתי בשכונת נווה שאנן בתל אביב. זו הייתה אחת השכונות המרכזיות בתל אביב של השנים ההן. שכונה מאוד תוססת עם הרבה מאוד חנויות לאורך הרחובות. הבית היה מחולק לשני חדרים גדולים: חדר להורים וחדר לארבעה ילדים. הבית היה יחסית קטן וצפוף, היה מטבח קטן, את הכביסה כיבסו בידיים. כילדים שיחקנו בקלאס, מחבואים, גוגואים. הים היה קרוב יחסית והיו מספר בתי כנסת בקרבת מקום.

לסיפורה המלא של סבתא נינה:

הזוית האישית

נינה יקואל השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי נכדה דניאל. התכנית נערכה בחטיבת הביניים ע״ש בן גוריון בפתח תקווה, התשע״ט.