מאגר סיפורי מורשת

בתקופה שלי לא נתנו ליהודים לצאת מסוריה. אני ומשפחתי יצאנו מסוריה בתור ערבים. אמי לבשה רעלה ואני והאחים שלי קבלנו שמות ערבים. אני ומשפחתי ברחנו מסוריה ועלינו על רכבת מדמשק לחיפה. אבא שלי היה

כבר בארץ. הוא חיכה לנו בחיפה והכין לנו מגורים. לאחר מכן עברנו לתל אביב וגרנו בשכונת שפירא בתל אביב, הלכתי לגן ביפו תל אביב.

בת דודתי עלתה בלי הוריה לארץ והיא גרה אתנו עד יום חתונתה.

בגיל שש עליתי לכיתה א'. לבית ספר שלי קראו על שם ח.נ.ביאליק. המחנך שלי החליף לי את השם מרגינה לרבקה. הוא אמר כתר המלכות לא ירד מעל ראשך.

את בעלי הכרתי בארגון האצ"ל. לפני שלושים שנה. החלפנו את שם המשפחה שלי ממוריץ למור. היום אני נקראת רבקה מור.

בעלי עלה ארצה מאוסטרליה בגיל תשע. זה היה בשנת 1951 ב-27 למרץ.

בגיל תשע עשרה התחתנתי ואחרי שנה בגיל עשרים ילדתי את בתי הראשונה רותי. אחרי  שש שנים נוספות ילדתי את בתי השנייה טלי. טלי היא הסבתא של נכדתי מאור.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי", בבי"ס מגן, תל אביב. שנת תש"פ (2020). המורה המובילה – איריס זיסמן.