מאגר סיפורי מורשת

סיפורה של מרגלית גרנות, זכרונותיה מיום הכרזת המדינה ומביקוריה בירושלים הבירה

מרגלית נולדה בתאריך 15.03.1940. אמא של מרגלית נולדה בטורקיה בשנת 1916 ועלתה לארץ בעלייה בלתי לגאלית בשנת 1935. אבא של מרגלית נולד ביוון בשנת 1911 והוברח לארץ בשנת 1933. בשנת 1939 – ההורים היכרו והתחתנו. מרגלית נולדה בארץ, גדלה בפתח תקווה בישראל במהלך חייה גרה בערים: פתח תקווה, קריית חיים, קריית ביאליק.

מרגלית מספרת: "גדלנו בבית בודד גובל בפרדס. בפתח תקווה היו בתים בודדים, מעט בתים בעלי קומות במרכז המושבה. היה גן שבמרכזו הייתה בריכת דגים סביב המושבה היו פרדסים ושדות חיטה ותירס.

הכרזת מדינת ישראל

אני זוכרת שישבנו בסלון של סבי בו התאספה המשפחה שלי: דודים דודות וגם כמה שכנים, ומאתנו הילדים ביקשו, שלא נדבר כדי שלא יוציאו אותנו החוצה….במרכז הסלון היה רדיו וממנו בקע קולו של הקריין שממש לא הבנתי על מה הוא דיבר. ופתאום….עמדו כולם על רגליהם התחבקו ובכו ויצאו למרכז המושבה ואני אחריהם. שם פתחו בריקוד הורה סוערת. בדיעבד הבנתי שזה היה המאורע המשמח ביותר שקרה לעם ישראל ואני זכיתי להשתתף בו, הכרזת מדינת ישראל.

זכרונות מירושלים 

בירושלים ביקרתי עשרות פעמים בחיי.

זכור לי שהייתי נוסעת בילדותי לבקר את סבי  שהיה מאושפז בבית חולים הדסה. החוויה הייתה מהרכבת שהייתה שורקת ונושפת ובמעלה הקסטל נסעה באיטיות כי הקטר בקושי משך את הקרונות.

זכורה לי חוויה רצינית כשהוצגה בירושלים "תערוכת הפרחים" מכל העולם. הרכבת שיצאה מתל-אביב הייתה עמוסה בנוסעים, שמלבד במושבים עמדו בכל מקום ובמעלה הקסטל לא הצליחה להמשיך ואז עצרה וכל הנוסעים התבקשו לרדת. כשהניעו אותה, עמדו פקחים בדלתות על מנת שיעלו נוסעים רק לישיבה, אמא שלי לא חיכתה והעלתה את דודתי ובת דודתי וכמוהן אותי דרך החלון-אותה משכנו בכוח בידיים פנימה.

מאז כמעט כל שנה אני מבקרת בירושלים ורואה בהתפתחותה, את העברת הכנסת לעיר הבירה, בניית מוזיאון ישראל, בניית מוסדות ממשלתיים הקמת שכונות חדשות.

השנה נסעתי לירושלים עם חברה שהגיעה אלי מטורונטו שבקנדה ביקרנו במנהרות הכותל, בחפירות עיר דוד כמובן שהגענו לכותל ואיך לא?!? ברור ששמנו פתח. גולת הכותרת היתה מוזיאון "ידידי ישראל" שהוקם על ידי מייק אוונס והתרומות כולן מכ-7000 תורמים נוצרים עמיתי ישראל. מוזיאון עם טכנולוגיה מדהימה שרק מי שמגיע לשם מסוגל להבין. מוצגים בו דמויות של גויים שעזרו ליהודים ולמדינת ישראל, חזון שהיה מימי ויקטוריה מלכת אנגליה.

הזוית האישית

גיא עדי: סבתא מרגלית אימצה אותי כמנחה שלה בתכנית הקשר הרב דורי ואני "אימצתי" אותה ותעדתי את סיפוריה.