מאגר סיפורי מורשת

שמי מזל נדלר נולדתי בישראל בתאריך 21.3.1954 בבית החולים הקרייה בתל אביב. גדלנו בתל אביב וגרנו בבית של שני חדרים. בבית התגוררו 9 נפשות: 6 ילדים אמא, אבא וסבתא, גדלנו בלי צעצועים המשחקים שלנו היו סירים ומחבתות, שיחקנו גם קלאס, חבל קפיצה, 5 אבנים וגוגואים.

אני בת השנייה במשפחה מרובת ילדים, הייתי חביבה על אבא שלי, הוא אהב אותי מאוד. אחותי הגדולה, הבכורה, הייתה כמו אמא שלנו כי אמי נפטרה בגיל צעיר ואחותי דאגה לסבתא לאבא ולאחים. הייתי מטפלת באחים שלי, מחליפה חיתולים אבא היה המפרנס היחיד הייתה תקופה קשה בפרנסה. בבית היינו שרים שירים בספרדית כיוון שסבתא שלי גרה איתנו היינו שומעים יחד איתה שירים על אהבה וציפורים בלדינו. גם היום אני נוהגת לשיר את השירים האלה, אני חברה בקבוצות לדינו שם אנו מאזינים לשירים ומקשיבים להרצאות.

קיבלנו חינוך טוב, בגיל 5 הלכתי לגן ולא בגיל שנתיים או שלוש כמו היום, למדתי בבית ספר היסודי: "ברנר" ואחר כך עברתי ל"גאולים" למדתי בתיכון מקצועי: ספרות ועבדתי כספרית כדי לעזור בפרנסה של המשפחה כי הייתה תקופת צנע, וגם למדתי את המקצוע.

מקום עבודה הראשון שלי בתור ספרית היה בסלון כלות. בחרתי במקצוע הזה כי אהבתי אותו מאוד ונהניתי לעבוד במקצוע ולהכיר אנשים. עבדתי במספרה מאוד ידועה שעבדה עם מלכות היופי, ראשי ממשלה ועם אנשים בדרג גבוה. הכרתי גם את יפה ירקוני ואת גולדה מאיר.

עבדתי במספרה במשך 7 שנים בערך ועזבתי כשילדתי את אתי, בתי הבכורה כי בעלי רצה שאגדל את הילדים. נכון להיום המקצוע הזה לא מלווה אותי, הייתי מספרת רק את בעלי. כשהבת הקטנה שלי הייתה בת 12 התחלתי לעבוד כנציגת מכירות בחברת עלית עד שפרשתי בשנת 2010.

הקמת משפחה

את בעלי יעקב ז"ל, הכרתי דרך חברה טובה שלי שיש לה אח והאח הכיר עשה שידוך בינינו דרך דודה שלו ושם הכרתי אותו דרך המשפחה. התחתנו בשנת 1974 כשהייתי בת 21. החתונה הייתה באולמי נפטון בבת ים. כשנולדה בתי הבכורה הייתי בת 22 ובעלי היה בן 24.

יש לי שתי בנות ובן, חמישה נכדים ושתי נכדות. תדירות המפגשים שלנו היא יומיומית.

מנהגים ומסורות

אנחנו חוגגים את כל החגים עם המשפחה, מארחים מתארחים לפעמים אנחנו הולכים לעשות את החגים בבתי מלון עם כל המשפחה הרחבה שלנו. החגים החביבים עלי הם ראש השנה ופסח. אלה חגים גדולים ויש הרבה מה להכין ואפשר לארח הרבה אנשים ופשוט זה יותר שמח ומגבש את המשפחה. זה מזכיר את הבית את האוכל של הבית בילדותי ואת המנהגים של המשפחה.

אירועים מיוחדים

כשהייתי בגיל 40 בעלי חגג לי יום הולדת במסיבת הפתעה, זה היה מאוד לא צפוי ולא הייתי מוכנה לזה. זה היה לפני פסח הוא לא הכין אותי לזה הגעתי לא לבושה ולא מוכנה וזה מאוד מאוד מרגש.

צבא ומלחמות

לא שירתי בצבא. כילדה חוויתי מלחמות חוויתי את מלחמת ששת הימים. היינו בבית הכנסת וגייסו את כולם, המלחמה הייתה מאוד קשה, גרנו בקומה רביעית והיינו צריכים לרדת למטה כדי להיכנס למקלט. בזמן ההפגזות ראינו את הטילים נופלים. האווירה הייתה מאוד לחוצה, 6 ילדים בבית אנחנו הבנות הגדולות דאגנו לילדים הקטנים ושמרנו אחד על השני ועל סבתא שלנו שחייה איתנו בבית, היא הייתה עיוורת והיה צריך לדאוג לה.

פעילויות מיוחדות

נסעתי פעמיים לרומניה עם בעלי הוא רצה להיזכר במקום שבו הוא נולד. פעם אחת נסענו כשהוא היה בגיל חמישים ובפעם השנייה נסענו בטיול מאורגן. הייתי ביוון (ברודוס), בארצות סקנדינביה, בגאורגיה, בארמניה ובברצלונה.

בגאורגיה מאוד נהניתי כי טיפסתי מאוד מאוד גבוה עם מקלות הליכה חשבתי שלא אוכל לעשות את זה. טיפסתי גם בארצות סקנדינביה זה היה טיפוס מפחיד והיה קר. לא האמנתי שאעשה את הטיול הזה כי יש לי בעיות גב ואני סובלת מהרגליים. צילמתי ושלחתי הרבה תמונות כדי שיאמינו לי שאני כן מסוגלת!

סרטון מסכם למפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר 

הזוית האישית

טלי – אני מרגישה שחוויתי חוויה מהנה ומלאת חשיבות על החיים של סבתא מזל. נהניתי מכל רגע ונהניתי להקשיב הייתי סקרנית מסיפור החיים, מאוד התחברתי הייתה לי חוויה מרתקת.

לירון – הסיפור היה מאוד מעניין ונותן השראה.

נועם – היה כייף לשמוע את הסיפורים של כל אחד ולדעת איך כל אחד הרגיש.