מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1947 במרוקו בעיר ווז'דה ועליתי לארץ בשנת 1948 בגיל שנה והגעתי לעין כרם. פלשנו לבית שלא היה בו חשמל וגם לא היו שירותים היו תנאים מאוד מאוד קשים. היינו חמש נפשות בחדר. כשהייתי בת שלוש אבי נפטר ואמי הייתה בהריון ואחרי חצי שנה נולד לי אח, הוא נולד בבית ולא בבית חולים. אמי הייתה אישה נכה וגידלה ארבעה ילדים לבד  ובתנאים קשים. לא היה לנו אוכל ובגדים וישנו שניים במיטה ועם כל התנאים הקשים שהיו היינו מאושרים.

כשהייתי בת 6 התחלתי ללמוד בבית ספר "מזרחי" בעין כרם הייתה לי ילדות קשה מאוד ועם זה היא הייתה כיפית לאחר שעות בית הספר שיחקנו משחקים כגון: חמש אבנים, קפיצה בחבל, קלאס, כדור הקפה ועג'ואים.

בגיל 17 התחתנתי עם בעלי ולא הלכתי לצבא ולאחר מספר שנים נולדו לנו ארבעה ילדים וגרנו בעין כרם, שם עבדתי במסעדה ואז עברתי לעבוד במסעדה בקריית יובל ומספר שנים לאחר מכן עברנו לשכונת עיר גנים ובהמשך עברנו לגור בבית וגן בשיכון חיסכון.

לפני כ – 34 שנים עברנו למעלה אדומים ועד היום אנחנו גרים שם. לאחר מספר שנים הילדים שלנו התחתנו ונולדו לנו שבעה נכדים שהיום הנכד הגדול בצבא. בשנת 2011 בעלי נפטר והתגברנו על כך. אנחנו נהנים במעלה אדומים כי כל המשפחה גרה כאן ואנחנו נפגשים לעיתים קרובות אצלי בבית ומאוד נהנים.

הזוית האישית

סבתא יונה: אני הרגשתי שזו חוויה חד פעמית, לחזור אחורה ולהיזכר בילדות דרך הנכד שלי וזה נתן לי הרגשה נעימה וכיפית. והביחד הזה עשה לי ממש טוב.

הראל: אני נהינתי מאוד עם סבתא בכך שלמדתי על המשפחה שלי דברים שאני אפילו לא ידעתי וזה מאוד ריתק אותי ולא רציתי להפסיק לשמוע.