מאגר סיפורי מורשת

שמי טובה, נולדתי בישראל ברמת גן. קוראים לי טובה על שם אחות של אבי שנספתה בשואה. גדלנו בשני חדרים, חמש נפשות, בלילה ישנו על מיטות שפתחנו אחת מתחת לשנייה. לצורך חימום המים (הדוד החשמלי הגיע יותר מאוחר) הבישולים היו על פתיליה ופרימוס, היה לאוכל טעם מיוחד. משחקים היו רק בחוץ, המצאנו משחקים בהתאם לעונות השנה למשל: בחורף שיחקנו במשחקי ריצה כדי להתחמם. אחד המשחקים נקרא "אולר". נסענו בעגלות מאולתרות, החלקנו בירידות התלולות. הגלגלים נקראו "קוגלרים" כך קראנו לגלגלים בילדותנו. אמי הייתה תופרת והיו הרבה כפתורים וחוטים בבית אבי ואמי. אריה אבי היה תולעת ספרים וגם ניקה את הבית, גרנו בשיכון ונסענו באוטובוס לים, נסיעה זו הייתה חוויה בפני עצמה.

סבא רבא וסבתא רבתה עלו מפולין וכאשר הגיעו לארץ הם ייבשו את ביצות החולה, סבא רבא אף חלה בקדחת המלריה, הבריא והמשיך בבנייה ויישוב הארץ. סבתא רבתא עבדה כתופרת, ותפרה שמלת כלה אחת לכולן כי לא היה לנו כסף לקנות שמלה.

אנחנו היינו שלוש אחות. אסתר אחותי המבוגרת נקראת על שם סבתי. כשהיינו ילדות היא כבר הייתה בצבא. נצחיה נולדה במלחמת השחרור ועל שם הניצחון קוראים לה נצחיה. חבריי היו מהכיתה וגרו בסביבה. בבית הספר למורים הייתה אוטוריטה שתמיד צודקת, העונשים שהיינו מקבלות היו למלא מחברות עם כיתוב והעתקה של ספרים. למדנו תקופה גם אחה"צ. המאכל האהוב עלי היה מרק עוף עם אטריות, הממתקים היו שמנת עם קקאו וסוכר. אחר הצהרים היינו בנוער העובד והלומד. אהבנו שירי להקות צבאיות וידענו את כל המילים בעל פה, שירים של להקת הנחל, התרנגולים. היינו מתקשרים פנים מול פנים או בטלפון הקווי.

את סבא אודי הכרתי כאשר הוא בא לגור במקומי בדירה השכורה ונשאר מספר טלפון של עבודתי. וכך נוצר הקשר. לא הספקנו לבלות הרבה. התחתנו בבית כנסת, הקמנו משפחה ובלי להרגיש כבר הפכנו אימא ואבא לשני ילדים: דרור שחזר בתשובה ודורית, יועצת חינוכית. לדורית יש שני ילדים. אלעד ואוריאן, ולדרור יש ילדה בשם מיכל. כיום אני גרה ברמת גן ומגיעה לבקר את הנכדים בכל יום שישי.

למרבה הצער, סבא אהוד לורנץ נפטר בתאריך 12.1.2014. סבא אהוד לורנץ ז"ל היה איש חכם מאד, חושב מחוץ לקופסא, בעל חוכמת חיים. סבא שאין מילים לתאר את הנתינה לנכדיו ולמשפחתו.

בליבנו נמצא לעד.

הזוית האישית

אוריאן: נהניתי מאוד מהמפגשים עם סבתא בכל יום שישי. עכשיו אני יודעת מה עברה סבתא בילדותה ומי היו סבא וסבתא רבתא שלי. מאז התכנית סבתא מגיעה אלינו לביקור בכל יום שישי ואנו ממשיכות ומדברות ומספרות זו לזו על הדברים שחווינו במהלך התכנית.