מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בעיר סוס שבתוניסיה בשנת 1945 בתום מלחמת העולם השנייה. אימא שלי הייתה באבל כי אחיה הקטן, אחותה וכל משפחתה, נהרגו כמה חודשיים לפני-כן במלחמה. יש לי 11 אחים ואחיות, 7 אחיות ו-4 אחים.

אבי היה מוכר בדים ואמי הייתה עקרת בית. (תמונה)

למדתי בביה"ס אליאנס בו למדו היהודים.

ב -1955 כאשר בורגיבה שב לתוניסיה לאחר שלא היה כמה שנים שם, המפלגה (טרוריסטים) החלה להשתולל בתוניסיה. הרבה יהודים התחילו לעלות ארצה. הורי שלחו אותי ואת אחי לבדנו בעליית הנוער. המסע לארץ היה מפרך, עברנו דרך צרפת שם שהינו 3 חודשים. היה מאד קר וכול הזמן ציפינו וחיכינו למכתבים וחבילות ממתקים שישלחו הורינו.

מצרפת עלינו לארץ באוניה לבד ללא הורים. כאשר הגענו לנמל חיפה העבירו אותנו ל"רמת הדסה" שליד טבעון שם היו רק ילדים, אני הייתי הילדה הצעירה ביותר, בת 10. כאשר הבוגרת ביותר הייתה בת 16.

מאד קשה היה להסתגל לחיים לבד בלי הורים, במשך 3 חודשים למדנו מעט עברית והתרגלנו לחיים האלה משם העבירו אותנו כל אחד על פי גילו ולפי המסורת שלו למקום קבוע. אותנו שלחו למוסד "ביתנו" שנימצא בין רעננה לכפר סבא. למנהל קראו אלכסנדר ואותי העבירו לעבוד במטבח לקלף ירקות ופירות ( עבודות מטבח ) בגיל 10.

כמה חודשיים לאחר מכן בסוף מאי ,1956 סוף, סוף עלו ההורים ארצה ונשלחו לגור בבאר שבע במעברה.

היות וההורים לא רצו שנגור איתם במעברה הם הסיפור של סבתא אסתרהשאירו אותנו, את אחי ואותי, במוסד "ביתנו" עד שקנו דירה בשכונה בבאר- שבע.

ב-1956 הייתה מלחמת סיני מילאנו שקים של חול כדי שיהיה לנו מגן וכשהייתה אזעקה אימא שלנו הייתה שמה לנו סיר במקום קסדה מפני שהייתה מאד מבוהלת בעקבות מות אחיה ואחותה.

לאחר המלחמה חזרנו ללמוד במוסד ורק בסוף השנה חזרנו הביתה.

למדנו בבית ספר עממי בבאר שבע מיד אחרי בית ספר עממי התחלנו לעבוד.

עבדתי בחנות נעליים מגיל מאד צעיר ואחרי הצהריים למדתי ב"בית הפקיד".

החיים בשני חדרים 12 נפשות לא פשוטים בכלל אין פרטיות צריך להתחשב אחד בשני אימא שלי הייתה מאד חולה אבא סבל מסכרת והיה לו מאד קשה לעבוד. אז הוא החליט לפתוח חנות מכולת ליד הבית זה מה שפירנס אותנו.

לאמא היו ידיים של זהב היא הייתה מוכשרת מאוד, ידעה לנגן בפסנתר וגם ידעה לרקום יפה, אנשים הביאו לה עבודה וכך היו לה הרבה מאד מכרים חברים וחברות שהכניסו הרבה אור ושימחה הביתה.

למרות התנאים הקשים בילדותינו, כולנו הסתדרנו הקמנו משפחות למדנו רכשנו מקצועות והתפזרנו בכל הארץ כל האחים שומרים על קשר הדוק עד היום הבכורה בת 81 ובת הזקונים בת 56 .

לי יש שלושה ילדים ושמונה נכדים וכולנו בקשר טוב .

סבתא אסתר גנון ונכדתה נופר גלברט בעת תהליך התיעוד