מאגר סיפורי מורשת

שמי אילנה אלבז, סבתא של יהלי אלבז, נולדתי בארץ והסיפור והקשר המיוחד נגע ללבי.

בשנת 1945 השתחררה הונגריה מהנאצים.

אבירם דודי (אח של אבי) נלקח לאושוויץ עם הוריו ואחותו שנספו בתאי הגזים. רק אבירם דודי שרד את הזוועה הזו, השתתף בצעדת המוות ובסופה של המלחמה חזר להונגריה לחפש האם נשאר שריד מקרוביו אך לא מצא איש, והצטרף לתנועת נוער של השומר הצעיר.

בשנת 1948 הגיעו מהארץ שליחים שאספו את כל הילדים היהודים מכל מיני בתי ספר עשו תעמולה גדולה שתהיה עליה ארצה.

אמי ואחותה שהייתה גדולה ממנה ב-4 שנים היו בתנועה. לאה אחותה של אמי ברחה בצורה אילגלית (בצורה לא מקובלת ולא חוקית) דרך כל מיני מדינות באירופה והגיעה לקפריסין שם שהתה 8 חודשים (אמי נישארה בבודפשט).

בקפריסין לאה הכירה את אבירם וכשהכריזו על מדינת ישראל, יחד עלו ארצה השתתפו במלחמת השחרור והתיישבו בקיבוץ געתון שם נישאו.

החתונה

בינתיים יצרו קשר מכתבים דווחו על חתונתם אבירם דודי כתב לאחיו (אבי) שנשא לאישה את לאה שמשפחתה מתגוררת בבודפשט ושינסה לחפשם. אבי מצא את המשפחה ופגש את אמי שהייתה יפהפייה, חיזר אחריה ונישא לה.

תכננו את הבריחה מהונגריה, לקחו את הוריי אמי (סבי וסבתי) ובדרך קשה מאוד הגיעו ארצה לקיבוץ געתון ומאז לא נפרדו.

וכאן נכנס הקשר החזק והמיוחד ששני אחים כל אחד בקצה אחר של העולם בתקופות כל כך קשות התחתנו עם שתי אחיות והיו לאחד מכל הבחינות.

אני, אילנה, בת יחידה וזכיתי לשתי בנות דודות שהפכו לאחיותיי עד עצם היום הזה.

מאלבום התמונות המשפחתי

לקובץ הסיפור המתועד

הזוית האישית

סיפורה של אילנה אלבז תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.