מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הסיפור של סבא שלום

סבא ואני יחד בתכנית הקשר הרב דורי
סבא בילדותו
קורות חיי - משפחתי ועברי

שמי שלום גרבוביץ. נולדתי בפולין, בשנת 1948, בעיירה ששמה "ז'רז'וניוב" או בשמה הגרמני "רייכנבאך", שנמצאת באזור "שלזיה" התחתונה, אזור שסופח לאחר המלחמה עם הגרמנים.

נולדתי להורים שאחרי מלחמה האיומה, הגיעו לעיירה כמו הרבה פליטים, בלי כלום, אבי היה בצבא הפולני ונפצע ביום האחרון למלחמה, ב- 8/5/1945, אימי הגיעה מסיביר שברוסיה במחנה עבודה ועבדה לטובת הרוסים במאמץ המלחמתי תמורת פת לחם.

שמי נקרא על שם סבי מצד סבתא, שהיה מאוד אהוב על אבי. את הבית שבו גרנו קיבלנו מהממשל הפולני. הבית שופץ והיו בו 4 חדרים, זה היה בית מרווח ונעים. אבי קיבל את הבית בגלל שהיה פצוע מלחמה בצבא הפולני. הסביבה בה גרנו הייתה מאוד ירוקה והיה בה גן עם עצי פרי מכל מיני סוגים כגון תפוחים, אגסים, דובדבנים, וכו׳… לידנו היה בית כנסת די עתיק, היות שהעיירה הזאת נשארה שלמה ולא הרוסה בגלל שהגרמנים ברחו והשאירו את הכל, לא הרוס ממש, היה אפשרי להיכנס ולגור עם כל הציוד. אני משער, שהיו לפני המלחמה מספיק יהודים עם בתי כנסת.

הילדות שלי הייתה שלווה, יש לי שלוש אחיות. אחותי הגדולה נולדה בסיביר, במחנה עבודה בו עבדה אימי. לאחר תבוסת הפולנים וקריסת הצבא אבי ברח לרוסיה, ושם הוא הכיר את אימי, ואחותי נולדה בשנת 1943. אבי חזר לצבא והגיע עד ברלין ושם, במסדר הסיום נפצע קשה. אחרי החלמה קשה של כמעט שנתיים, התחיל לחפש את אימי. אימי מצאה את אבי בגרמניה, לאחר החלמתו, וכך הגיעו לעיר בה נולדתי. אחריי נולדה אחותי חייה. בשנת 1956, עלינו לארץ ואחותי הקטנה יהודית, נולדה בשנת 1957.

אבי מגיל 18 יצא מהבית ועבר לוורשה ושם למד להיות מסגר ובזה הוא עסק כל ימי חייו. אימי הייתה תופרת ועבדה עד שהגענו לארץ. בארץ חלתה והייתה עקרת הבית. אבי בא ממשפחה דתית כמו רוב האנשים בעבר, וגם למד בצעירותו בישיבה. אך לפני שהגיע לארץ,  אני זוכר רק שהיינו הולכים לבית כנסת בחגים, ולא מקיימים ארוחות חג.

אני לא זוכר שחסר לי משהו בילדותי. מבחינת משחקים היו לי המון משחקים והדבר המלהיב ביותר היה השהות שלי בשלג, לא הייתי עולה הביתה ולא משנה כמה קר היה, הייתי נשאר בחצר שליד הבית ומחליק עם המגלשות.

אהבתי במיוחד באביב ובקיץ לטייל בטבע, אני לא צריך לתאר את היופי של הטבע לאחר חודשי החורף, מי שלא חווה את זה קשה לתאר במילים. לנו לא היה חסר אוכל, אבי עבד ותמיד היה אוכל מכל טוב.

בארץ השתנו המון דברים, המשפחה התפרקה, אימי הייתה בבית חולים כמעט שנתיים. גרנו אצל סבי, שחזר "מאושוייץ" וגר בצריף ישן. אני לא אספר את כל התלאות והחולי שהיה נתון בו. אחיותיי היו כל אחת במקום אחר ואני ואבי עברנו לבאר שבע, ורק לאחר שנתיים התחברנו חזרה וחזרנו להיות משפחה, עם אחותי הקטנה שנולדה בארץ. כשנה וחצי אני לא למדתי בצורה מסודרת וגם בחו״ל לא למדתי בכיתה א׳ לכן פה התחלתי ללמוד בכתה ג׳ וזה היה מאוד קשה, אף  שכולנו היינו עולים חדשים, לי לקח יותר זמן להשתלב בלימודים. המשחקים שהיינו משחקים הם גולות, חמור חדש, משחקי כדור, תחנות וכו'…

 

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.

מילון

ז'רז'וניוב
בעבר, העיירה הייתה ידועה כרייכנבאך (Reichenbach), שילוב של המילה הגרמנית רייך (עשיר, חזק) ובאך (זרם), השם מתייחס לזרם החזק של נהר פילאבה.

ציטוטים

”...בעיירה ששמה ז'רז'וניוב או בשמה הגרמני רייכנבאך...“

הקשר הרב דורי