מאגר סיפורי מורשת

נולדתי ב 16 לדצמבר 1947 בתל אביב, בבית החולים הדסה שהיה ברחוב בלפור.

נולדתי למשפחה של שני הורים ואח, שהיה גדול ממני בחמש שנים. גרתי ברחוב הירדן, ליד הים, בדירה משותפת עם עוד משפחה שלא הכרנו בתחילה, אבל היינו ביחסים מאוד טובים ונשארנו בקשר שנים רבות גם אחרי שעברנו משם. עברנו למרכז תל אביב, לרחוב טשרניחובסקי, שהיה לא סלול באותה העת. אמי בחרה לגור שם, כי הבית היה ליד בית הספר "יוסף הגלילי". שם אחי ואני למדנו.

תולדות המשפחה

אמי נשלחה לארץ, על ידי הוריה בגיל 25, כדי לבקר את אחיה שגר בירושלים והיה צייר. בזמן שהותה בארץ, פרצה מלחמת העולם השנייה והיא לא יכלה לחזור למשפחתה ולמולדתה ולכן נשארה בארץ. כאן, הכירה את אבי.

כל משפחתה נספתה בשואה, מלבד אח אחד שהצליח לשרוד ביערות במשך שנתיים ועלה ארצה וכאן הוא הקים משפחה חדשה. אבי, שמשפחתו עלתה ארצה כמה שנים קודם לכן, עבד בבית דפוס "על המשמר" והוא ידע עברית היטב. אבי נפטר בגיל 49 מהתקף לב, היות שלא היה אז מספיק ידע איך לטפל בבעיות לב בסוף שנות החמישים.

אני הייתי רק בת 12, אחי היה ערב גיוסו לצה"ל. נשארנו משפחה של שלוש נפשות ואמי עשתה מאמץ גדול להחזיק את הבית.

אחרי שסיימתי בית ספר יסודי, המשכתי ללמוד בבית ספר תיכון עירוני א' ולאחר סיום הלימודים התגייסתי לצה"ל ושרתתי במשרד הביטחון.

בשנת  1970 נישאתי למעוז גרילק ז"ל.

מעוז, בעלי, שירת בצבא בסיירת שריון ולאחר שחרורו הצטרף לעסק המשפחתי בענף הטקסטיל כדור שלישי בעסק. עם נישואינו גרנו בחולון ולאחר שנולדו שלוש בנותינו, חזרנו לתל אביב בשנת 1985 וגרנו בשכונת רמות צהלה. בשנת 2006 נפטר בעלי בגיל 60. בעלי ז"ל זכה להיות סב לנכד הבכור בלבד.

במשך הזמן נולדו לי נכדים נוספים.

לפני כשנה וחצי, עברתי לגור בשכונת המשתלה. במשך השנים עזרתי בניהול העסק המשפחתי, ולאחר מכן עבדתי כמזכירה בטיפת חלב בסניף רמת-גן.

כיום אני עוזרת לבנות מספר פעמים בשבוע בטיפול בנכדים, מתעמלת, שומעת הרצאות, הולכת להצגות וטיולים ומשתתפת בקורסים שונים.

הזוית האישית

סיפורה של דליה גרליק תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי ע"י טל.