מאגר סיפורי מורשת

שמי דוד אלימלך אני גר בצפת  ונולדתי ב 24/7/1943 בעיר קזבלנקה במרוקו.

בסוף שנת 1949 עזבנו את מרוקו ועלינו לארץ ישראל.

בשנת 1954כשהייתי בן 11  נשלחתי במסגרת עליית הנוער ללמוד בחברת נוער בקיבוץ שדה נחמיה שבגליל. שם למדנו בבוקר ועבדנו מהצהריים. אני עבדתי בגידולים חקלאיים וגידול כותנה, במסגרת בני מצווה עברנו הכשרות לגידולי שדה בקיבוץ כפר- רופין שבעמק המעיינות.

בגיל 13 חגגנו בר מצווה קבוצתית משותפת  לבנים ובנות בקיבוץ { לאחר מכן עשיתי בבית כנסת בצפת } כל בני המצווה הוזמנו לבית נשיא המדינה, אז, יצחק בן צבי. הנשיא אירח אותנו בצריף הירוק שם הוא קיבל אורחים והוא ורעייתו התעניינו בפעילות שלנו בקיבוץ, אני זוכר שכבדו אותנו במיץ תפוזים ועוגיות.

כדי להפוך מנער ל"גבר", במסגרת פרויקט בר המצווה, הייתי צריך לבצע פעילויות של אדם בוגר כגון: תורנות מטבח בחדר האוכל, שכללה שטיפת כלים, עבודה של 8 שעות בפלחה ושמירה בלילה עם השומרים בקיבוץ, במשך כל הלילה ובבוקר להעיר את כל החברים, שהיו צריכים לצאת למשימות בשעות מוקדמות. היו רשימות תלויות בחדר האוכל וכל אחד היה נרשם להשכמה בשעה שרצה.

כנערים בקיבוץ היינו אוספים כסף מעבודות שונות נוספות, כמו הקטיף והיו משלמים לנו בנפרד , את הכסף היינו אוספים לקופת טיולים של החברים על מנת שנוכל לצאת כמו כולם לטיולים שהקיבוץ יזם.

בקיבוץ הייתי עד לגיוס לצבא. אחרי הצבא חזרתי לצפת הקמתי משפחה ועבדתי בחברת מקורות 47 שנים.

הזוית האישית

דוד אלימלך: כשהגעתי לפרויקט לא דמיינתי שבסיפורים שאספר לילדים המקסימים, בראל ואורי, אכנס למנהרת הזמן ואעבור חוויות של 77 שנות חיי, אני רוצה לאחל לבראל ואורי, בריאות והתגשמות כל חלומותיהם. בראל בוחניק: בהתחלה חשבתי שיהיה משעמם אבל אז כשהתחלנו את הפרויקט , הבנתי שאני יכול ללמוד הרבה דברים שלא ידעתי, ובחיים לא הייתי נחשף אליהם, יש לי מזל שקיבלתי את דוד. אני רוצה לאחל לדוד בריאות שלמה והמון שמחה. אורי ארבל: בתחילת התוכנית חשבתי שאני לא אתעניין כל כך בסיפורים של המבוגרים. כשהכרתי  את דוד ובקרנו בירושלים במנהרות הכותל, התחלתי להתעניין בסיפורים שלו והקשבתי לו , שאלתי אותו שאלות ולמדתי דברים שאני אזכור כל חיי. אני רוצה לאחל לדוד שיהיה בריא ויאריך ימים , אושר ועושר. אשמח להיפגש איתו שוב בעתיד.