מאגר סיפורי מורשת

הסיפור שלי מתחיל ברומניה…

הייתה לי ילדות קסומה עם אבא ואימא שלי הייתי בת יחידה וגרתי שם עד גיל שש. עם תחילת המלחמה החיים שלנו השתנו בבת אחת. אימי הייתה בגיטו ג'רנוביץ ושם הוציאו  בכל יום יהודים להורג ורק במזל סבי וסבתי מצד אימא וגם סבי וסבתי מצד אבא נשארו בחיים. ואבי נישלח לעבודות כפייה.

בשנת 1959 עליתי לארץ והילדות נקטעה לי בבת אחת. לילה אחד אמרו לי שאנחנו מפליגים לפלסטינה באוניית עולים. וזה היה ליל בלהות כל הזמן חשבתי איך אני אסתדר בחיים החדשים האלה. ובאותו לילה טסנו טסנו לנאפולי [עיר באיטליה]. ומשם התחילה דרכנו לפלסטינה.

זה היה טראומטי ולא ידעתי איפה זה פלסטינה ושאלתי אם אנחנו נחזור לרומניה ואמרו לי שכן [שיקרו לי].  הפלגנו בערך שלושה שבועות וזה היה קשה מאוד כיוון שכל המשפחה הקיאה חוץ מאבא שלי ששמו היה דוליו.

כשהגענו לארץ סבא סלו לקח אותי לכיתה א' ושאלתי מתי חופש..?

כעבור שנה עברנו לדירה דירה חדשה גם בגדרה שהיא שייכת לעמידר [חברה מוכרת].

אחרי התיכון התגייסתי לצבא. אחר כך למדתי לטכנאית שירטוט.

איך הכרתי את ישראל:

בכיתה ט' נכנס נער גבוה ויפה תואר. ובכיתה יא' התחלנו לצאת ומאז אנחנו ביחד.

על המלחמות:

סבא נילחם במלחמת יום הכיפורים וניפצע אחר כך הוא נילחם במלחמת לבנון וגם ניפצע קשה. והמלחמות היו קשות מאוד והרבה נפצעו ונהרגו.

כעבור שנה מאז מלחמת יום הכיפורים התחתנו.

נולדו לנו שני בנים אחד בשם עומר והשני בשם נועם.

עומר היום בן 43 ונועם בן 38.

שמי הוא אלכסנדרה, מוניקה וסימונה. ויש לי כמה שמות והשם העיקרי הוא: סימונה.

מה אני אוהבת בסבתא:

1.   שהיא סבתא ממש טובה

2.   היא מתנהגת אלינו בכבוד

3.   יש לה אוכל ממש טעים

4.   ועוד מלא דברים…

5.   זהו..!

הזוית האישית

נהניתי מאוד בתוכנית, נהניתי לבלות עם סבתא וללמוד עליה יותר במהלך התוכנית….