מאגר סיפורי מורשת

סיפור ההשרדות של הילד ייז'י

בשנת 1941, בתאריך ה – 7 לנובמבר, נולד ילד קטן בשם ייז'י ללודוויגה וברוניסלב טפרברג, בטרנופול, אשר בפולין. הוא נולד בגטו, בעת כיבוש הגרמנים למשפחה יהודית.

אביו גויס לצבא הרוסי לאחר שהוא נולד ואמו נרצחה ברחוב על ידי חייל גרמני. בגיל כמה חודשים לא ידוע איך, נמסר ייז'י למשפחה שומרת – אומנת. במשפחה השומרת היו אם, אחיה, ועוד שני בנים ואולי גם בת אחת. ייז'י לא ידע שאלה הם לא הוריו האמיתים. אחיו החורג ויצק היה מבוגר מייז'י ב- 13 שנה והוא היה נכה, כלומר הייתה לו יד אחת שבקושי תיפקדה.

המשפחה האומנת עברה דירה פעם אחת לפחות, מכיוון שהיו איומים ושמועות שהם מחביאים אצלם ילד יהודי. "זה לפי שמועות אין לי שום עדות לזה" אמר סבי.

לאחר תום המלחמה, הגיע אביו לאסוף אותו כאשר היה ייז'י בן 4. שם האב שונה במלחמה לישראל גוטסמן, זהות שאימץ לעצמו. אחרי כמה זמן, התחתן  האב ישראל עם אישה אחרת בשם פאולה, ושלושתם עלו יחדיו ארצה, כאשר ייז'י היה בן 8 וחצי. אז פאולה, אמו החדשה כבר הייתה בהריון עם אחיו הקטן של ייז'י.

סבא יאיר בילדותו

סבי יאיר – ייז'י מספר לי על העלייה לישראל

"אני זוכר שני קטעים מהעליה, האחד שנסענו ברכבת מפולין, למה שהיתה אז גרייסט עיר פרזות בין איטליה לבין גוסטבייה, נסענו נדמה לי שלושה ימים ברכבת כולל שינה בישיבה, אבל בתור ילד אני לא התרגשתי מזה. עוד אני זוכר אחר- כך שהפלגנו ארצה באנייה."

כל אחד שהגיע ארצה אחרי העליה עבר שני שלבים. הראשון: היו מביאים מהאנייה את העולים, אל מקום שנקרא שער העליה, מחנה גדול, שהיה אז בצד הדרומי של חיפה. היו שם אוהלים ופחונים ובעיקר מקומות שאפשר לגור בהם. בכל "בית" היו גרות שתי משפחות, היה צריך להתרחץ בתוך גיגיות, ולבוא עם סיר קטן כדי לקבל אוכל ממטבח מרכזי. משם תוך זמן קצר, היו מעבירים למעברה, אותו הדבר רק קצת יותר מסודר, אוהלים, מטבח מרכזי שמחלק אוכל, כמו שאר העליה רק יותר מסודר.

כשהגיע ייז'י לישראל שונה שמו הפרטי לשם עברי: יאיר. כל חבריו היו כמוהו עולים חדשים. בינהם לא היה דיבור על החיים הקודמים וגם בבית לא דיברו על זה. הדבר היחיד שבו סבא זוכר שהיה דיבור על החיים הקודמים זה היה בט"ו בשבט ששרו: "השקדיה פורחת ולהיטלר יש קדחת, ציפורים על ראש העץ מבשרות את בוא הקץ." כך אמר סבי.

לסבי הייתה ילדות מאושרת מאוד בארץ.

סוגרים מעגל עם המשפחה האומנת – חסידי אומות העולם

אחד מילדי המשפחה השומרת אומנת ששמו ויצק, הגיע לאחר שנים לארץ. הוא היגיע בעקבות הגשת  תיעוד הסיפור למוזיאון "יד ושם". הוא הוזמן לקבלת תואר "חסיד אומות עולם". ויצק הגיע לקבל את ההוקרה בשם אימו שנפטרה.

"יש הרבה מיסתורין והרבה חורים, הם מעולם לא יפתרו". אמר סבי.

הזוית האישית

תומר גיא: במהלך התהליך למדתי המון מסבי על היסטוריית משפחתנו ועל עברו וכל קורותיו. הייתי רוצה לאחל לו שסיפורו ימשיך לככב במשפחתנו לעוד דורות רבים אחרי. ולצטט את המילים שלו: "יש הרבה מיסתורין והרבה חורים, הם מעולם לא יפתרו".