מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הסיפור המשפחתי שזור בחיי המושבה תל מונד

סבתא שרה והנכד אורי
סבא וסבתא רבא בשבילי תל מונד
תולדות חייה של משפחתי שלובים בחיי הקהילה בתל מונד

סבתא שרה ויסברג, מספרת על הוריה
סבא רבא צבי וסבתא רבתא חנה
 תמונה 1 
הגיעו לתל מונד בשנת 1948 אחרי ששרדו את השואה באירופה. הם בחרו לגור במושבה כי לסבתא הייתה אחות בשם שושנה נחודקין  במושב חירות. חנה וצבי ידעו עברית שלמדו בתנועת הנוער "החלוץ" בפולין , סבתא חנה לימדה עברית בשכונה בשעות הערב וסבא צבי היה מנהל לשכת עבודה ודאג שלעולים החדשים תהיה עבודה.
סבא רבא וסבתא רבתא הגיעו לארץ ב-5 באפריל 1948 זמן קצר לפני הקמת המדינה (ה' באייר תש"ח) בארץ
התחילה "מלחמת השחרור" לכן הם הורדו בסירות לחוף . סבתא חנה שלחה מברק לאחותה שושנה שהיגיעה אל ארץ ישראל ויצאה לדרך עם סבא צבי באוטובוס משוריין שלווה עי" חברי "הגנה" חמושים בנשק. מבנימינה נסעו באוטובוס רגיל שנכנס פעם ביום לתל – מונד. נהג האוטובוס שמוליק יבזרוב הכיר את כל הנוסעים ושאל את סבא וסבתא למי הם נוסעים, הוא קפץ מרוב שמחה חיבק אותם וסיפר כי בנו נשא  לאישה את בתה של שושנה .
כל נוסעי האוטובוס התרגשו וליוו אותם בשירה ובריקודים.
בספר של סבתא "הלך לבדו" היא מתארת :
"הרגשתי שאני מתקרבת לביתי, העבר האיום מתרחק ממני , החום המשפחתי אפפני וליטפני ונסך בי הרבה
כוחות חדשים ורעננים… סוף סוף הגענו לביתנו ולמולדתנו" . עברו מאז 66 שנים. בסוף 1948 נולדה ביתם היחידה שרהל'ה שהיא סבתא שלי.
 
ביתם הראשון בתל מונד היה דירה קטנה בבית משפחת יעקובסון, הם חלקו דירה זו עם  משפחת שוורץ שהגיעו עם שני ילדיהם  מקיבוץ רמת רחל בירושלים. אחרי שנה סבא הגריל בית קטן בשכונת נווה עובד (היום – רחוב הכלנית) ומאוחר יותר בנו בית שבו סבא אהרון וסבתא שרה גרים כיום. גם אנחנו בנינו את ביתנו בחצר (רחוב הדפנה 9,א ) . בחצר הבית היתה גינה יפיפייה עם פרחים ועצי פרי רבים, בכול הזדמנות הגענו וחגגנו אירועים משפחתיים לדוגמא מסיבת בת המצווה של אמא שלי מיכל .
תמונה 2 
חיי הקהילה בתל מונד במושבה חגגו חגים משותפים עם כל המושבים של גוש תל מונד: חגיגת חג הביכורים היתה ססגונית ומושקעת  וכן גם חג הפורים שבו כל שנה נבחר נושא והילדים רקדו ושרו לפי הנושא לדוגמא בנושא עמים.
סבתא שרה רקדה כקוזקית מרוסיה ובנושא השוק סבתא רקדה את ריקוד מטאטאי הרחובות. כל שנה חגגו את סיום בית הספר היסודי (כיתה ו) במופע מושקע , אמי מיכל שיחקה בהצגה בתפקיד הסבתא הסורגת בהצגה "אוזו ומוזו מכפר קקרוזו". נראה שירשתי ממנה את כישרון המשחק שלי.
את כל החגים המשפחתיים חגגנו בתל מונד : בסוכות סבא צבי בנה סוכה בחצר הפורחת
תמונה 3 
בפסח חגגנו את ליל הסדר וגם משפחתי ממשיכה במסורת זו.סבא רבא וסבתא  רבתא אהבו מאוד לשיר והיו חברים ב"מקהלת האלף" של כל הגוש (סבא צבי היה סולן המקהלה).הם שרו את שירי אי" ואהבו מאוד את השיר של נעמי שמר "החגיגה נגמרת".גם סבתא שלי שרה שרה  בחבורת הזמר "קולות תל  מונד" שמופיעה בארץ ומייצגת את תל מונד גם בחו"ל . החבורה שרה את ההמנון של תל מונד שנכתב לכבוד חגיגות השישים למושבה ואני שרתי אותו השנה בחגיגת  יום הראשונים. מה הפלא שגם אני אוהב לשיר לשחק וגם לרקוד ?
 
סבתא שרה מספרת שבילדותה לא הייתה טלוויזיה ובשעות הפנאי שיחקה עם חברים מהשכונה במשחקי רחוב , רכיבה על אופניים וקריאת ספרים רבים. בבית הספר היה כל יום שישי "שיעור חברה" שהתלמידים הכינו תוכנית אומנותיית : שירים, הצגות, חידונים, ובדיחות . בסוף השיעור תרמנו כסף ל"קרן הקיימת" וערכנו תחרות איזה טור מביא יותר כסף. ידענו שבתרומה שלנו משתמשים לבניית הארץ ולנטיעת עצים.חינכו אותנו לאהוב את המדינה שלנו. גם אותי מלמדים לאהוב את ישראל ולהעריך את העובדה שיש לנו מולדת עצמאית.
 
אני אוהב את תל מונד ושמח להיות דור רביעי למשפחתי שגרה במושבה. נהנתי להכין את המצגת כי הסיפורים של סבתא מרתקים ומאוד מעניינים. 

מילון

החלוץ
"החלוץ" הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל. ראשיתה בהתארגנויות ספונטניות בשנות ה-80 של המאה ה-19, והיא התקיימה עד השואה. חברי החלוץ, שהשתייכו לתנועות נוער ציוניות מגוונות, היוו את חוד החנית של העלייה וההתיישבות בארץ ישראל ושל ההגנה היהודית בגולה ובכלל זה בגטאות שבהם רוכזו היהודים במלחמת העולם השנייה.

ציטוטים

”לסיכום אני אוהב את תל מונד ושמח להיות דור רביעי למשפחתי שגרה במושבה“

הקשר הרב דורי