מאגר סיפורי מורשת

שמי אביתר וינבלום משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי וסבתי דיויד ושרה וינבלום. משמעתי את סיפורם ותעדתי חלק מהסיפורים והזכרונות שלהם:

סיפורו של סבא דיויד – 1938, חיפה 

סבא העלה את זכרונות ילדותו: "אני זוכר את הצריף והחצר הגדולה מוקפת גדר, היה עוד צריף כמקלחת ועוד אחד לשירותים. בצריף היו שני חדרים ומטבח עם מרפסת. היה לנו לול וגינה גדולה צמודה לצריף ליד הכפר הערבי בלד א שייח". "בתי הכפר שנותרו שלמים אכלסו עולים חדשים ובשנת 1948 הוכרז היישוב העירוני תל חנן על שם חנן זלינגר שנפל בפעולת "ההגנה" בכפר. משנת 1952 תל חנן היא שכונה בתחום שיפוטה של נשר". (ויקיפדיה)

סבא סיפר לי על מלחמת העולם ה-2 – ההורים שלו  נולדו בפולין, סבתא רבתא הדסה בשנת 1907 ו סבא רבא נחמיה בשנת 1902. סבא סיפר לי על עלייתם, על המנדט הבריטי, על השואה ועליית פליטי השואה לארץ ועל הכרזת המדינה. הוא למד בית ספר עממי לילדי עובדים, נשר הייתה אז שכונת פועלים שרובם עבדו בבית החרושת למלט ששמו נשר.

מזכרונות ילדותו של סבא הו זוכר מהבית את שקדי מרק ביתיים בצורה מיוחדת ואת החמין שהכינו לכבוד שבת, החמין התבשל על פתיליה מיום שישי בלילה עד שבת.

משחקי הילדות הזכורים לסבי הם: חבואים, תופסת, חמש אבנים, קלאס, אינדיק, חישוק של גלגל אופניים שהיו רצים איתו, מחבואי לילה, קומזיצים ומחנות עבודה וטיולי תנועת הנוער.

סבא סיפר שהוא פגש את סבתא בהכשרה בקיבוץ עמיעד. הם התחתנו בקיבוץ עין גדי בשנת 1960 וקבלו מתנות יפות לחתונה: מפת שולחן, סל לעיתונים, כפיות, כלי לקפה (פרקולטור).

סבא שלי פעיל וממשיך לתרום לקהילה הוא פעיל מאוד בוועד השכונה.

סיפור מילדותי – סבא דיויד

"הצריף שגרנו בו שכן צמוד לגדר של הכפר הערבי בלד א השיח, לילה אחד בליל חורף סוער במיוחד שמענו רעש חזק מאוד. יצאנו בבהלה החוצה וראינו שגג פח גדול נחת על הצריף, בבוקר זהינו שזה גג פח שעף בסערה מהבית של השכן בבלד א השיח. כאנשים טובים אבא שלי ועוד שכנים החזירו לו את הגג".

סיפורה של סבתא – 1938, חיפה

סבתא סיפרה לי על ילדותה. הוריה: סבתא רבתא שלי בתיה נולדה בפולין ביצ'קוב בשנת 1914, וסבא רבא אברהם נולד ברוסיה בשנת 1910. היא סיפרה לי על מלחמת העולם השנייה, את סיפור העלייה של אמא שלה בתיה ועל יום הכרזת המדינה.

סבתא שרה בילדותה

היא תארה את ביתה "כבית פועלים טוב – בבית עממי ומכניס אורחים". בחורף היו אוכלים דג מלוח ותפוחי אדמה עם הקליפה. היה להם רדיו בבית. היא למדה בבית ספר בקריית חיים והיו לה הרבה חברים וחברות. הם נהגו לשחק: בחמש אבנים, קלאס, דג מלוח, קדרים באים, תופסת, מחבואים וארץ עיר. היא הייתה חברה בתנועת נוער הנוער העובד.

סבתא שרה פעילה ותורמת לקהילה, היא מתנדבת בקופת חולים ויש לה תחביב – היא אוספת ינשופים.

סיפור מילדותי – סבתא שרה

הייתי בכיתה א' בבית הספר אחדות בקריית מוצקין. הייתה אמא שבאה לאסוף אותנו והיינו חוזרות באוטובוס הבייתה.

זה היה יום שישי ירד גשם, ורק לילדה אחת הייתה מטריה, והילדה לא רצתה לנסוע עם האשה המלווה, הציעה לי לא ניסע עם המלווה ונלך סיבוב ברחוב ואתן לך את המטרייה ואני שכל כך רציתי מטריה שהייתי מאושרת (לא לכל אחד הייתה מטריה) שהגעתי הביתה קבלתי עונש ריתוק ולא נתנו לנסוע לבני דודים… אבל אני הייתי שמחה עוד מהחוויה של השימוש שלי במטרייה. "ואני שכל כך רציתי מטריה הייתי מאושרת."

סרט סיכום תכנית בבית הספר

הזוית האישית

אביתר: אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי ותעדתי את סיפורם של סבי וסבתי דיויד ושרה וינבלום.