מאגר סיפורי מורשת

משפחתו של סבא דוד, משפחת שטיינברג חיה בהונגריה בבודפשט. עם תחילת המלחמה סבא עזריאל, אבא של סבא דוד, הצליח לצאת מהונגריה ולהגיע לאורוגואי. המשפחה קיוותה להצטרף אליו אבל לא הצליחה לצאת. כל המשפחה נלקחה לאושוויץ בשנת 1944. היו שם ההורים של עזריאל, מרדכי ושרה, האחות של עזריאל יולינה ובעלה ששמו דוד פיקל. עם כניסת בנות הברית הוצאו האסירים היהודים למסע. יולינה שהייתה בהריון, מרדכי ושרה שהיו מבוגרים, לא שרדו את המסע ונרצחו על ידי הגרמנים.

אושוויץ, 1944 – העשרה

"מחנה הריכוז וההשמדה אַוּשְׁוִויץ שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה. היה זה מחנה ההשמדה שפעל במשך הזמן הרב ביותר, מיוני 1940 עד ינואר 1945, מכל מחנות ההשמדה, ובו הגיע לשיאו תיעושו של רצח ההמונים. בשיאו היה אושוויץ "אימפריה עצומה", שכללה 45 מחנות שהשתרעו על 40 קמ"ר." (ויקיפדיה)

דוד פיקל שרד את המסע והגיע לארץ. הוא הביא אתו את סידור התפילה של הסבתא רבתא. הסידור נמצא כיום אצל סבתא וסבא וכל אחד מהמשפחה אשר יוצא למסע בפולין לוקח עמו את הסידור ומתפלל תפילת קדיש ממנו.

איתי עם סבא דוד וסבתא אורנה בתכנית הקשר הרב דורי

הזוית האישית

הסיפור תועד ע"י הנכד איתי במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית ספר רעות, עין שמר. בנוסף תועד גם סיפורה של סבתא אורנה במסגרת תכנית זאת.