מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי, הרב שמעון בן אהרון אבא בר אבא אגסי, (לזכרו, הוריי קראו לי באותו השם) חי בבגדד בירת עיראק בין השנים 1854-1914. הוא נפטר לפני 104 שנים, 34 שנים לפני שנולדתי.

כשמצאתי את התמונה היחידה של סבי, ראיתי שהוא דומה לי וחשבתי שזה מעניין. פתאום בגיל 50 עלה בי צורך להכיר את סבא שלי והתחלתי לחקור את הספרים שסבי כתב בנושא קבלה. ספרים שבתחילה כלל לא הבנתי את הכתוב בהם. סבא שלי היה מנהיג רוחני של הקהילה היהודית בבגדד, ולימד גם את האנשים הפשוטים בקהילה את הנושאים הקבליים והתורניים המורכבים שעליהם כתב.

מכיון שאיני איש תורני, לחלק מהדברים שסבי כתב התחברתי, ולחלק לא. הנושאים שסבי דיבר עליהם היו נושאים אוניברסליים, למשל חשיבותה של המלאכה. סבי גם עבד וגם למד, ובעיניו לעבודה היה חשיבות רבה. סבי, למשל, עסק בייבוא צבעים, והיה לו מפעל בדים, שבמפעל צבעו את הבד בצבע כחול מיוחד.

כמו כן, סבי פתח בית מדרש לילדים חכמים עניים, שידם לא הייתה משגת והם לא היו מסוגלים ללמוד תורה בגלל המצב הכלכלי של משפחתם. כמו כן בבית המדרש לימדו אותם נגרות, כדי שלתקופה שלאחר שיסיימו ללמוד יהיה להם מקצוע בו יוכלו לעסוק. מבית המדרש של סבי קמו רבנים גדולים ששייכים ליהדות ספרד, ועד היום קיימות קהילות, בעיקר בירושלים, שמעריצות את סבי, מכירות ומלמדות את כל כתביו.

לסבי וסבתי היו 10 ילדים. שניים מבניהם מתו בגיל צעיר, ממחלת הדבר. אהרון, בנו הבכור של סבי, היה נחשב לעילוי בתורה. בגיל 16 אהרון הגיע לגיל נישואין – עפ"י המסורת היהודית שהונהגה באותה תקופה. אולם כמה ימים לפני יום חתונתו, אהרון חלה בדבר, ונפטר. בקהילות היהודיות בתקופה זו היה נהוג מנהג הייבום: במידה ואיש נשוי נפטר, ואין לו ילדים, אז אח שלו ייקח את אשתו של הנפטר לאישה.

סבא שלי החליט לקיים את המנהג למרות שהזוג עוד לא התחתן באופן רשמי, מפני שמותו של אהרון התרחש סמוך מאוד למועד החתונה. לארוסתו של אהרון קראו מסעודה. אחיו הקטן של אהרון, עזרא ציון, היה בן 9 חודשים, ובכל זאת סבא שלי לא ויתר על קיום המנהג. מסעודה ועזרא ציון נישאו כשהוא היה בן 13 ומסעודה הייתה בת 30.

למיטב ידיעתי למרות הפרש הגילאים הגדול, והקרבתה הגדולה של מסעודה, הם קיימו זוגיות וחיי משפחה מלאים וטובים, ונולדו להם שישה ילדים. זמן קצר לפני חתונתם, סבי התלבט האם כדאי לקיים את החתונה. ההתלבטות נבעה ממסר שסבי קיבל מהעולמות העליונים באמצעות חלום – מפני שסבי היה רב מקובל, הוא היה מסוגל לתקשר עם העולמות העליונים. בחלום המסר היה: שהנישואין לא יצליחו. בסופו של דבר הוא החליט לחתן את הזוג, ונולדו להם בנים ובנות.

הזוית האישית

סיפורו של שמעון אגסי תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר און בתל אביב, בסיוע המלוות בר אלחדד וסיוון מלכה.