מאגר סיפורי מורשת

הנכד שלומי סגל מתעד את קורות חייו של סבו ר' נטע שלמה וילהלם כפי ששמע מסבתא רבתא, שרה, אמו של סבא.

הולדתו של ר' נטע שלמה

ר' נטע שלמה נולד בליל שבת קודש בראשית, כ"ז תשרי ה'תש"ט להוריו יבדלו לחיים טובים וארוכים ר' משה אהרון ושרה שיחיו וילהלם בעיר הקודש ירושלים.

הסבתא נחמה וייסברג ע"ה, אמה של סבתא שרה, סיפרה ששבועיים אחר שילדה את בנה חיים זלמן שי', הלכה ביתה שרה תחי'  לבית הרפואה 'ביקור חולים'.

לאחר סעודת השבת יצא הסבא, בעלה, לכיוון בית הרפואה לשמוע אם כבר יש בשורות טובות? וכששאלה אותו: לאן אתה הולך בשעה כזו? ענה לה: "אומרים שצדיק גדול הגיע לעיר ואני הולך לראות אותו…" ואכן כשחזר מאוחר יותר הביתה, בישר לי שמגיע "מזל טוב" והתברר שאכן "צדיק גדול הגיע לעיר"!!

ילדותו של סבא ר' נטע שלמה

בילדותו למד סבי ר' נטע שלמה ע"ה בתלמוד תורה "עץ חיים" בירושלים, והיה מתמיד מופלא בתלמודו, היה לומד ומסייע לתלמידים חלשים יותר, ואף ב'הפסקות' היה יושב ולומד ולא יצא להשתובב עם הילדים בחוץ.

באחת השבתות שיחק עם דודו ברוך בחצר הבית, ובאמצע המשחק  נפצע הילד נטע שלמה ע"ה מברזל חד וחלוד שהיה במעקה החצר, וכדי שלא לצער את הוריו שי', החליט שילך מיד בעצמו למרפאה שבשכונת מוסררה הסמוכה עם דודו ברוך.

כשהגיעו לשם אמר לרופא שנפצע מעץ, וטיפלו בו, וכששאלו מה שמו – כדי למלא את הטפסים המתאימים – אמר ששמו: "נטע גרין". בדרך חזרה שאלו דודו:  "מדוע שינית בדבריך" ? וענה בפשטות ובתמימות: "רציתי למנוע חילול שבת ולכן לא גליתי שזה מברזל כדי שאחסוך זריקה (טטנוס) בשבת, ובקשר לשמי, רציתי להפחית למינימום את האותיות שיכתבו בשבת, ועדיף "נטע גרין" (כשם המשפחה של הסבתא לפני נישואיה) שהם רק 7 אותיות מאשר "נטע שלמה וילהלם" עם 13 אותיות" (וכמובן שבמוצש"ק הייתה 'עבודה' לשנות את שמו ולתת טיפול מתאים יותר…)

סבי ע"ה שמר מאד על פיו ושקל את דבריו. חבריו והוריו העידו שאף פעם לא שמעו אותו מדבר לשון הרע או מרכל על אחרים.

בגיל 12 נבחן ר' נטע שלמה אצל מוריו והם כל כך נהנו מתשובותיו וכתבו להוריו שהוא מצוין בין המצוינים ויגדל להיות רבן של ישראל וחסרונו שאינו אוכל מספיק ולכן הוא כחוש ולבן מאד.

נעוריו של סבא ר' נטע שלמה

בסיום לימודיו בתלמוד תורה החליט שברצונו ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בלוד. באותם ימים רק מעטים נסעו מרחק כזה. הוריו ניסו להניעו מכך. אך הוא אמר בנחרצות שכבר הספיק להירשם לישיבה, והדגיש שעל פי ההלכה אין חובה לשמוע בקול ההורים כשמדובר על לימוד תורה. ואומנם הוא נסע ללמוד בישיבת חב"ד בלוד ואף הביא עמו קבוצת בחורים שנסעו ללמוד שם.

בשנת תשכ"ב -כשהיה ר' נטע שלמה בישיבה ,הקפיד המדריך בפנימייה שהבחורים ילכו לישון בזמן, וללא אישור  לא ניתן להמשיך ללמוד באולם הלימודים (זאל) בסיום הסדרים. כשהגיע המדריך וראה שר' נטע שלמה ע"ה לא נמצא בחדרו חיפשו ואמרו לו שהוא בזאל. המדריך לא היה מרוצה וחזר שוב בערב הבא והדבר חזר על עצמו. כעבור כמה לילות החליט שיפתיע אותו ויגיע מוקדם בבוקר ויקנוס אותו על איחורו. אך להפתעתו כשהגיע בבוקר מוקדם מאד, ר' נטע שלמה כבר לא היה במיטתו כי כבר השכים לתלמודו… עד שההנהלה אישרה לו ללמוד כאוות נפשו.

שינן תניא יום ולילה, עד כי במשך חייו ידע את כל 'ליקוטי אמרים' בעל פה, והיתה לו בקיאות מופלאה בכל חלקי התניא. ההלכה היתה נר לרגלו, והוא קיבל על עצמו ללמוד שולחן- ערוך אדמו"ר הזקן בעל פה. כל יום קבע לעצמו 'מכסה יומית' ללימוד ההלכות בעל פה, ואם לא הספיק- היה נשאר עד השעות הקטנות של הלילה ולומד בהתמדה עצומה.

חסיד, משפיע, סופר

ר' נטע שלמה נשא לאישה את – תבדל לחיים טובים וארוכים – מרת נחמה מלכה לבית משפחת קעניג מירושלים. הם קבעו את משכנם בשכונת סנהדריה מורחבת. לאחר מספר שנים שלמד ב"כולל" החל למסור שיעורים קבועים במספר בתי כנסת בירושלים, עליהם לא היה מוותר בגשם וברוח. כמו כן היו לו חברותות עם כמה מידידיו, שגם אותם היה מקיים במסירות נפש.

ר' נטע שלמה היה סופר סת"ם מומחה, רבים שחרו לפיתחו בשל יראת השמים הטהורה בה ניחן. היה בעיקר בודק ומגיה מזוזות. לילה אחד הלך עם בנו למשפחה שהאישה רצתה לבדוק את מזוזות הבית, אולם בעלה התנגד לכך, וכך באותו ערב הזדמן שבעלה נסע מחוץ לעיר, וכך ישב סבא עד 2 בלילה ובדק את כל המזוזות ורק אחר כך חזר לביתו בשמחה.

תפילתו של ר' נטע שלמה היתה ספוגה בכוונה טהורה וזכה, מלאה ברגש ותחנונים. כשהיה משמש כשליח ציבור התפלל בנעימות ובחום ולעיתים אפילו התייפח בבכיות בתפילת העמידה.

בשנים האחרונות, סבא היה ה'משפיע' בשיכון חב"ד בירושלים, התוועד בשבתות וימים מיוחדים ונשא דברים. בערב חג השבועות, ה' בסיוון התשס"ב, סבא החזיר את נשמתו הטהורה השמיימה לאחר מחלה והוא בן ג"ן שנים בלבד.

הזוית האישית

אני שלומי סגל, נושא את שמו של סבא, ומשתדל להיות כמוהו…