מאגר סיפורי מורשת

שמי נחמה שחר, נולדתי בשנת תש"ט (1949) בבית יולדות קטן "רמת מרפא" ברמת גן (שהיום כבר לא קיים).

אני הבת השנייה במשפחה של ארבע אחיות. גדלנו בתל אביב ואחר כך עברנו לבני ברק, גדלנו בבית דתי ששמר על כל כללי ההלכה. בית מאוד אוהב ומפנק. ולמרות הקושי הכלכלי קיבלנו את כל מה שהיינו צריכות. חשוב לי לציין שהצרכים בתקופה ההיא היו מועטים בבחינת הסתפקות במועט ואנחנו 4 הבנות השתדלנו לא להכביד ולא לבקש מעבר לצורך הבסיסי.

הוריי כניצולי שואה דיברו אתנו באידיש ואנחנו ענינו להם בעברית. עם השנים ההורים מאוד השתדלו לדבר אתנו בעברית שזו שפת הדיבור שלנו. (את הסודות שהיו ביניהם הוריי דיברו בשפה הפולנית)

אמי, שושנה רייזל שטרן גדלה בעיירה בשם ווישקוץ ליד וורשה לאביה חיים משה ולאמה נחמה. משפחתם מנתה ארבע בנות ושני בנים. הייתה להם חנות לחומרי מזון בווישקוץ. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הופגזה העיירה והתושבים החלו להימלט מהעיירה דרך הגשר שחצה את הנהר. וסבא חיים משה עמד ליד הגשר וחילק לכל היהודים שברחו מוצרי מזון, וכשגמר לחלק את המזון, חילק כסף. ורק אחרי שחילק את כל מה שהיה לו התפנה להציל את בני ביתו וברח גם הוא עם כל המשפחה דרך הגשר שהתפוצץ זמן קצר לאחר מכן,

אבי יוסף קוטנר גדל בעיר הבירה וורשה להוריו גולדה ושרגא למעל שהיו אמידים. אביו אפילו הגיע לישראל בשנות ה-30 וקנה קרקעות בארץ. עם פרוץ המלחמה ראה אבי נאצים שהכריחו רבנים לנקות את הרחוב בלשונם מיד כשראה זאת אמר לאביו: "אני לא נישאר כאן יותר" וברח מיד, אפילו בלי להיפרד מאמו. ויותר הוא לא ראה אותם. בבריחתו נפגש עם משפחת שטרן ולימים התחתן עם ביתם, אמי, שושנה רייזל אחרי המלחמה.

אלו הם סיפוריהם של הוריי היקרים.

התחתנתי עם בעלי אלימלך שטרוכליץ. מכיוון ששם המשפחה הייתה על שם עיירה בפולין החלטנו לעברת ולשנות את שם המשפחה למשפחת שחר. הוריו של בעלי אלימלך היו במחנות ולכל אחד מהם היה חרוט מספר על היד. אמו ביילא בת אלטע מינדע ודב. היא עבדה בתקופת המלחמה בתפירת מדים לחיילים באושוויץ, היא הייתה מחבלת במכונות התפירה כדי לעכב את משלוח המדים לנאצים, סוג של נקמה.

לאחר המלחמה היא התחתנה עם יחזקאל בן רחל ואלימלך, הם התגוררו בגרמניה ונולדו להם תאומים: בעלי אלימלך ואחיו התאום דב. הגרמנים פרסמו בעיתון את תמונת האם עם שני התינוקות תחת הכותרת: "היהודים מתרבים שוב". בהיות אלימלך (בעלי) כבן שנתיים גרו בבית שסיפקו להם הגרמנים ובו הייתה מראה גדולה מאוד, הילד לקח מטאטא ושבר את המראה מיד אמר לו אביו, יחזקאל: "אתה תיקח את הנקמה" ואכן זכינו ובעלי הוא מנכ"ל מוסדות חב"ד ברחובות ומחנך מאות תלמידים בדרך ישראל סבא וזאת נקמתו בנאצים יימח שמם.

משפחתנו מונה 12 ילדים ועשרות נכדים כ"י וזוהי נקמתנו העיקרית בנאצים, וסלילת דרך לביאת משיח בקרוב!!!

הזוית האישית

סבתא נחמה משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי ומספרת את סיפורה לנכדתה מושקי.