מאגר סיפורי מורשת

לפני שמונה שנים, נסעתי להונגריה עקב עבודה. בין היתר הגעתי לעיר מישקולץ, 130 קמ' מזרחה מבודפשט הבירה. בעיר הזו גרו חמי יצחק הרשקוביץ' וחמותי זיסו למשפחת גליק במלחמת העולם השניה, עד 1944.

 

בהזדמנות הזו, ביקרתי בבית הכנסת של העיר, בו התפלל אביה של אישתי ציפי. בכניסה לבית הכנסת, משכו את תשומת ליבי לוחות ענקיים משיש דבוקים על הקירות ובהם חרוטים אלפי שמות של הנספים בשואה מכל הונגריה.

חיפשתי בין השמות הרבים ולא מצאתי את שמותיהן של משפחות הרשקוביץ' וגליק. התפלאתי: למה לא? מסקרנותי, התעניינתי אצל מזכיר בית הכנסת והוא הניח לפניי ספר עב כרס ובו רשימת כל יהודי הונגריה. שם, שמותיהן אכן היו. ולשאלתי ענה כי: "בלוחות רשומים רק שמות של קרובי משפחות שחזרו מהתופת וביקשו שיוסיפו את שמותיהן של הניספים."

"מה עושים?!".

עלה לי רעיון: בשובי לישראל, עליתי לירושלים, מקום מגוריהם של חמי וחמותי, וביקשתי את רשותם לבנות לוח זיכרון (להלן בתמונה) ולהביאו אל בית הכנסת במישקולץ'.

 

 

הלוח המפואר תלוי ועומד ליד לוחות השיש בכניסה

ולו בפעולתי הצנועה הזו תרמתי לנחמה פורתא לחותנים היקרים הנחשבים למשפחה מכובדת, חרדית ומוערכת בבני ברק ובירושלים, ולאחרונה בשערי תקווה, בסמוך לבתם השנייה יהודית שתחיה. אכן חמי נאות לעזור ולעשות הזמנה ממומחה בירושלים, שהכין את הלוח.

 

בנסיעה הבאה להונגריה, לקחתי איתי את הלוח למישקולץ' ובעזרת מזכיר בית הכנסת, תלינו את הלוח בסמוך לשאר לוחות השיש.

 

 

הנה הלוח ממוקם בין הלוחות

 מוסר השכל לדעתנו:

 

 

בחתונה של סבא יעקב  וסבתא ציפי, עם סבא רבה הרשקוביץ' וסבתא רבה זיסו גליק 

 

 

 

סבתא רבה מצד סבא יעקב ודוד שלי איתי 

 

 

 תמונה של סבתא ציפי סבא רבה יצחק הרשקוביץ' דודה יודית ודוד איתי

 

יעקב עם הנכדים מימין לשמאל: אביב אורי אליה וזיו