מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הנער מהולנד שגילה את יהדותו

לוגו שעיצבו בביה"ס לתכנית
פעילות כללית במסגרת התכנית
הוא אמר לי: "אתה יהודי! הוריך מסרו אותך לאימוץ כשהחלה השואה"

סבתא חנה מספרת לנכדתה מוריה מאור את סיפורה.

קוראים לי חנה פרונט נולדתי ברובע היהודי שבמרוקו, במלאח, בשנת 1940 להוריי משפחת אביטן. אני הבת הבכורה למשפחה בת 12 ילדים. לאבי הייתה חנות מכולת גדולה, ואמי הייתה תופרת, בנוסף היא הייתה גם עוזרת ומסייעת לילדים יתומים.

הכמיהה לארץ ישראל

מאז ילדותי, שמעתי רבות על ארץ ישראל. תמיד ציפיתי וחלמתי לעלות ולגור בה. הפצרתי רבות בהוריי, מתי נעלה כבר לארץ ישראל? אך אמי סירבה משום שבאותה תקופה, השלטון במרוקו אסר על יהודי מרוקו לעלות לארץ ישראל ולהשתקע בה. הייתה רק אפשרות לנסוע לארץ לטיול קצר ולחזור מיד.

הנסיעה לישראל

כשבגרתי מעט (בערך בגיל 12) ביקשתי מאמי שוב, אבל היא שוב סירבה לבקשתי, התאכזבתי והצטערתי מאוד. כשאמי חשה באכזבתי הגדולה ובצערי הרב, היא הציעה לי שאסע לארץ ישראל, אטייל בה מספר שבועות, ואחזור. הסכמתי, כמובן, ושמחתי מאוד. עליתי לארץ ישראל בהתרגשות עצומה, הלכתי לכותל וביקרתי במקומות הקדושים. טיילתי במקומות המדהימים של ארץ ישראל, וחזרתי למרוקו. אבל אחרי שחזרתי מהטיול המרגש, וראיתי את הארץ המדהימה, הכמיהה שלי רק התגברה. המשכתי ביתר שאת להפציר באמי שנעלה לגור בארץ ישראל.

העלייה לישראל

שלוש שנים חיכיתי בציפייה ליום המיוחל. והנה זה קרה, היה זה בשנת 1964 באחד הלילות, באמצע הלילה, הוריי העירו אותי ואת אחיי הקטנים, ובישרו לנו שאנחנו בורחים לארץ ישראל. שמחנו כל כך! קפצנו מן המיטה ארזנו דברים נחוצים ויצאנו במהירות ובחשאי מן הבית. בדרך עברנו תלאות רבות עם מבריח ערבי עד שהגענו לארץ ישראל. ב"ה, בארץ התאקלמתי יפה ואמי המשיכה בעבודתה כתופרת וגם במעשיה הטובים.

סיפורו של הנער ניצול השואה מהולנד

באחד הימים הגיע לאמי נער צעיר ורזה. אמי הגישה לו פירות טריים ומים. הוא אכל ושתה והודה לה מאוד. ואז הוא החל לספר: "כשהשואה החלה בהולנד, הייתי ילד קטן. היינו שלושה ילדים במשפחה, אני אחי ואחותי, כשהוריי הבינו שהנאצים עומדים לחסל את יהודי הולנד, הם מסרו את כל אחד מהילדים למשפחה גויה אחרת. המשפחה, שאימצה אותי, הבטיחה להוריי שהם יתנהגו אלי כמו אל בן. אך בליבם הם תכננו אחרת. בכל יום היה אב המשפחה לוקח אותי לכנסיה כדי להשכיח ממני את יהדותי. והוא אכן הצליח, שכחתי הכול!

יום אחד (כמו בכל יום) לקח אותי אב המשפחה לכנסיה, ושם קראתי סיפור על יהודים שמסרו את נפשם עבור תורה ומצוות. כל כך התרגשתי וקראתי: "איך הייתי רוצה להיות יהודי"! אב המשפחה הסתכל עלי, לפתע הוא התפרץ בלי שהתכוון, ואמר לי: "אתה יהודי! הוריך מסרו אותך לאימוץ כשהחלה השואה"

לא ידעתי מה עלי לעשות… ברחתי מהכנסייה, ורצתי ובכיתי כל כך הרבה, עד שהגעתי לביתה של אישה יהודיה זקנה, היא הביאה לי כסף לנסיעה לארץ ישראל ומעט מים ואוכל לדרך. עליתי לארץ ישראל והנה אני כאן".

הנער סיים את סיפורו ואמי הגישה לו עוד אוכל, והציעה לו מיטה לנוח בה. אני עמדתי בצד כל הזמן והקשבתי לסיפור. התרגשתי מאוד מהסיפור, אך מהר מאוד הספקתי לשכוח ממנו, אלא, שבאותו הלילה אמי קראה לי לחדרה ואמרה לי: "את וודאי ראית את הנער ההוא אין לו הורים – הוא יתום זה יהיה חסד גדול אם תתחתני אתו", בתחילה סירבתי. אך לאחר זמן מה, התחתנו ונולדו לנו ילדים ונכדים!!

הזוית האישית

הנכדה מוריה: תודה לך סבתא על סיפור חייך המרתק, אני מאחלת לך הרבה בריאות ונחת.

מילון

השואה
שורת מעשי רצח עם ורדיפות אתניות, שבוצעו החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה עד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945. פשעים אלו בוצעו על ידי שלטונות גרמניה הנאצית בהנהגתו שלאדולף היטלר, עוזריהם, משתפי פעולה ושלטונות בעלי בריתה, כשתכליתם היו בהתחלה פגיעה במעמד היהודים וגזילת נכסיהם, ובהמשך, בעיצומה של המלחמה, השמדתם השיטתית של כל בני העם היהודי (הפתרון הסופי). מספר הנרצחים היהודים בשואה וכתוצאה ישירה ממנה נאמד בכשישה מיליון.

המלאח
שמו של הרובע היהודי בערי מרוקו. (שם המקביל למושג "גטו" בקרב עדות אשכנז). ה"מלאח" היה תחום בחומות כדי להפרידו מהרובעים המוסלמים ולצורך הגנה מפני פרעות אנטי- יהודיות שהיו תדירות, בעיקר בתקופות של אי- יציבות. בערים שבהן התקיים ה"מלאח", נאסר על היהודים לגור מחוצה לו, ולרוב אף נאסר עליהם לצאת ממנו בלילות. רק לעתים רחוקות, קיבלו היהודים אישור להרחיב את שטח ה"מלאח" ועקב כך "מלאחים" רבים היו צפופים ומחלות ועוני שררו באזורים מסוימים.

ציטוטים

”החלום לעלות לארץ התגשם, ותודה לאל הקמנו משפחה, ילדים ונכדים, ואנו רווים מהם נחת“

הקשר הרב דורי