מאגר סיפורי מורשת

רקע לסיפור: אנוסי משהד

אנוסי משהד (אלו יהודים שחיו בעיר משהד שבאירן) הכריחו אותם להמיר את דתם ולהפוך למוסלמים. אך בסתר הם שמרו על יהדותם. בליל שני של פסח (1946) היו איומים על היהודים, המוסלמים רצו לעשות בהם פוגרום. כולם היו מאוד מפוחדים היו בארות מים בחצרות וחשבו שאם המוסלמים יחדרו לבתי היהודים , היהודים ימלטו ויקפצו לבורות העיקר לא להיהרג על ידי המוסלמים.

משה זבולוני נער בן 14 החליט שהוא ניגש למשטרה כדי שימנעו את הפרעות אביו (סבא רבא אליהו) הלך איתו וגם עוד שכן הצטרף בדרך לפתע תפסו את סבא עשרות פורעים והרביצו לו עם גרזנים וסכינים סבא ניסה לברוח מהם וכל אותו זמן דאג לאביו כי לא ידע מה קרה לו (סבא אליהו והשכן נמלטו קודם) בין הפורעים סבא זיהה חלק מהם ,הם היו פועלים מבית החרושת שלהם למרות המכות הקשות סבא לא איבד את ההכרה והגיע באפיסת כוחות לשוטר וכל אותו זמן המשיכו להרביץ ולקלל אותו , לבסוף השוטרים פיזרו את "ההפגנה" וסבא הובל לבית החולים. וכך נמנע פוגרום ביהודי משהד. בבית חולים סבא סירב לאכול (כי חשש שזה חמץ) וביקש להשתחרר לביתו …

בביתו הוריו ,אחיו ואחיותיו טיפלו בו והתפללו רבות לרפואתו …ברוך השם סבא הוא מהזן החזק והשורד הוא הבריא לחלוטין המשיך להיאבק למען מדינת ישראל ועזר ליהודים בקהילתו בכול הזדמנות ,בשנת 1950 סבא משה הגשים את חלומו ועלה ארצה לאחר חודשים ספורים כבר התגייס לצבא (מחזור הראשון של הנח"ל)  אפילו שבקושי דיבר עברית.

גם בצבא נאבק נגד הפליית חיילים מעדות המזרח. השתתף במבצע קדש. היה יושב ראש חרות, ליכוד, באיטליה וזכה להקים משפחה ולגדלה בארץ ישראל האהובה עליו מאד.

הזוית האישית

היה לי מעניין לדבר עם סבא ולשמוע ממנו סיפורים על חייו באירן ובארץ , גיליתי שסבא שלי אדם אמיץ וישר מאד.