מאגר סיפורי מורשת

לוסי משתתפת השנה בתכנית לכתות מבוגרים יחד עם התלמידים שיראל גטהון והלינה פומין. במפגשים ובקשר שנוצר סיפרה לוסי לתלמידים על הנכד האהוב שלה:

הנכד השונה שלי

לוסי אביגיל ויצמן מספרת:

כשגלית הבת שלי נכנסה להריון התרגשנו מאוד. כל הבדיקות היו בסדר וכבר חיכינו שיוולד הנכד שלי, כי אין לנו עוד משפחה. עברו תשעה חודשים וגלית קיבלה צירי לידה. היא הייתה בחדר לידה 24 שעות ואנחנו חיכינו בחוץ בהתרגשות רבה. בעלי רצה שאני אלך הביתה לנוח, אבל אני נשארתי כדי שלא אפספס את הלידה. אחרי הרבה שעות היא ילדה בניתוח קיסרי. זה היה  ביום שישי לפני 17 שנה בדיוק!

כשהנכד שלי נולד הוא היה ילד בלונדיני בהיר מאוד מאוד וזה היה מוזר כי אין לנו ולחתן שלי אף בלונדיני במשפחה. אני זוכרת שאמרתי לבעלי: "לא נראה לי שהוא ילד רגיל".

כשגלית בתי, יצאה מהניתוח לחדר התאוששות, האחות הביאה לה את התינוק, כדי שתניק אותו. גם לה זה היה מוזר מאוד לראות ילד בלונדיני כזה. כשהרופאים הגיעו לביקור חולים הם הסבירו לה שהילד שלה נולד לבקן, והסבירו שחסר לו פיגמנטים הם הסבירו לנו שנצטרך לשמור עליו קצת יותר מילד רגיל.

לבקנות

"לַבְקָנוּת (נקראת גם אַלְבִּינִיזם, מאנגלית: Albinism) היא מחלה תורשתית רצסיבית הגורמת לחוסר פיגמנטציה בעיניים, בעור ובשיער. לבקנות גורמת לרוב לרגישות לאור. תופעה המקבילה ללבקנות מצויה גם בצמחים בעקבות שיבוש במרכיבים כגון קרוטנים". (ויקיפדיה)

אני יודעת שאנשים מסתכלים עליו כי הוא שונה, גם לנו לקח זמן להתרגל אליו, אבל הוא הנכד שלי ואני אוהבת אותו בכל הלב!

זה המסר שלי לתלמידים שאיתם אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי בכיתת המבוגרים. עלינו לכבד ולאהוב גם את השונים מאיתנו.

מתעדים סיפור

הזוית האישית

קישור למפגש חוויתי שערכנו בחג פורים עם התלמידם וכתת המבוגרים.

יש