מאגר סיפורי מורשת

סבתא מספרת לשתי הנכדות שלה טוהר וזוהר: "נולדתי לפני 64 שנים בתאריך 9.3.55 בעיר העתיקה צפת בבית חולים זיו בת בכורה למשפחה בת עשרה אחים.

אחרי עשרים שנה נישאתי לציון בעלי והולדתי שלושה ילדים – ליאת אמיר והילה.

אני עם נכדותיי טוהר וזוהר

הייתה לי חברה מאוד קרובה . היא הכירה לי את אחיה ושמו ציון (בעלי לעתיד), אבל המשפחות לא הסכימו כי באנו מעדות שונות – אני תוניסאית והוא מרוקאי. לא הסכימו שניפגש ולכן כל לילה נפגשנו בחשאי, בילינו וחזרנו בבוקר. בסוף אבא שלי הבין שציון הוא בחור טוב והסכים שנהיה ביחד. עכשיו יש לנו שלושה ילדים ו-11 נכדים.

כשליאת בתי הבכורה נולדה, הייתה התרגשות גדולה. כל בני המשפחה המורחבת הגיעו לבית החולים. ברגע שליאת בתי נולדה, סבתא ג'קלין, אימא שלי, לימדה אותי לטפל בה. בגלל שאני עבדתי היא טיפלה בה כמו שטיפלה באחים שלי. אחרי כן ליאת גדלה וכשהייתה בת 23 התחתנה עם דותן, אחרי שלוש שנים הביאה לעולם את נכדתי ליאור מרים. ההתרגשות הייתה גדולה מאוד כיוון שליאור עשתה אותי סבתא. ליאור גדלה בביתי מאז שהיא באה לאוויר העולם בגלל שליאת ודותן גרו אצלי מספר שנים. כך הקשר נעשה יותר הדוק בטיפול ובגידול והעובדה שליאור לא הלכה ישר למעון כי שתי הסבתות שלה גננות.

כיום אני גרה בחצור יחד עם ציון בעלי ומסביבי גרים הילדים והנכדים שלי. כל יום אחרי הלימודים באים רוב הנכדים לאכול אצלי. בראש השנה ובפסח אנחנו מתקבצים, כל המשפחה בביתנו.

הזוית האישית

טוהר: היה מעניין לשמוע את סיפורה של סבתא על פגישה עם סבא.

זהר: היה לי נעים כשסבתא הגיעה לבית לבית הספר וסיפרה על ילדותה והפיכה לאימא.

סבתא חנה: אל תדחו למחר את מה שאפשר לעשות היום.