מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1780 במרוקו בעיר אופראן, שנמצאת בהרי האטלס, במרוקו, חי מכלוף קנפו, בעל משפחה של 12 ילדים שהיה סוחר אמיד ואחד מנכבדי העיר. אשתו נפטרה ולאחר שנת האבל נסע לעיר מוגדור, שהיא עיר נמל, השוכנת לחוף האוקינוס האטלנטי, עם שיירה נושאת סחורות ומכר את הסחורות לסוחרים היהודים במוגדור. הוא ביקש ממכריו שיכירו לו אישה צעירה לשאתה, ולאחר הנישואים חזר איתה לאופראן. כעבור שנה נולד להם בן ושמו משה.

מספר ימים לאחר הולדתו וטרם נערכה לו ברית מילה, בין השנים 1780 עד 1787 (התאריך לא ידוע במדויק), הגיע המושל המוסלמי של העיר וציווה על כל היהודים להתאסלם, אחרת יושלכו חיים לתוך מדורת אש.  היהודים ביקשו מספר ימים להרהר בדבר, כביכול, ותכננו למעשה לברוח מאופראן. המושל לא הסכים והחל בהכנות לבור האש הענקי. אשתו הצעירה של מכלוף, קשרה את תינוקה לגבה ורצה במהירות על הגגות אל מחוץ לעיר. בזמן זה הובלו כל שאר היהודים לבור האש וכאשר נשאלו האם הם מוכנים להתאסלם צעקו "שמע ישראל" ונדחפו אל האש.

אמו של משה נדדה איתו ברגל שלושה חודשים, לכיוון העיר מוגדור, ובדרך ניזונה משורשים ומצמחים כשהיא מניקה את התינוק. כאשר הגיעה למשפחתה במוגדור, לא זיהו אותה בתחילה, כי הייתה מלוכלכת שזופה מאוד ורזה מאוד.

היא סיפרה את סיפורה והתקבלה בשמחה גדולה, כניצולה היחידה מאופראן ובנה משה למד אצל רב העיר מוגדור. הוא הפך לחזן ולרב בעצמו, אך נפטר בגיל צעיר, לאחר שהביא שלושה ילדים לעולם: מכלוף קנפו (על שם אביו), משה אלגלי קנפו, ורבי יוסף כנפו שהוא הסבא של סבא, של סבתי מרים.

רבי יוסף כנפו היה רב הקהילה בעיר מוגדור, במרוקו וכתב ספרי קודש רבים, שאחד מהם הגיע למשה מונטיפיורי שכתב לו על כך מכתב תודה.

הזוית האישית

עדן בוקר: אני נהנתי מאוד מהעבודה הזו. במהלך העבודה נפגשנו בבית ספרנו עם הסבים והסבתות במסגרת "הקשר הרב דורי", בבמפגשי התכנית הסבים והסבתות סיפרו לנו את סיפורי המורשת ושתפו אותנו בחוויותיהם.