מאגר סיפורי מורשת

הקשר הרב דורי של עודד פוליג ועמרי. סבא עודד מספר לעמרי:

"אמי נולדה בשנת בזגרב יוגוסלביה, במהלך מלחמת העולם השנייה נמלטה עם משפחתה דרך איטליה לשוויץ. במהלך חציית הרי האלפים מתו מספר קרובי משפחתה. במחנה פליטים בשוויץ הכירה את אבי שהיה איש סגל במחנה. אבי נולד בשוויץ לאב גרמני ואימא צרפתייה. בהיותו תינוק ננטש על ידי אביו. הוא נמסר לבית יתומים על ידי אמו שהייתה עניה מרודה ולא יכלה לגדלו. בבחרותו השתתף במרוצי אופניים.

 

בשנותי הראשונות, עד גיל שלוש בערך, גדלתי באיגזים. איג'זים היה כפר ערבי שננטש על ידי תושביו במלחמת השחרור. בבתיו יושבו עולים חדשים. כמו כן הוקם בכפר בית יתומים לניצולי השואה. את בית היתומים ניהל אותו מנהל שניהל את בית היתומים בו גדל אבי בשוויץ .באותה תקופה שרר משטר קיצוב (צנע) בארץ ומזון עשיר בסידן הנחוץ מאוד לתינוקות היה במחסור. אני שביליתי שעות רבות בלול מתחת עץ התות הענק שגדל בחצר השלמתי את המחסור בסידן בכך שאכלתי את השבלולים שדבקו בגזע העץ.

 

בשנת 1954 בערך עברנו, הורי ואני, לבית ספר חקלאי כדורי. אבי התמנה למשרת רכז הדיר. אנחנו התגוררנו בצריף שוודי בשכונת עובדי הסגל בין הרפת לדיר וחברי הטובים ביותר היו הטלאים הלבנים. בדיר התגוררה גם להקת תרנגולות ובראשן תרנגול ענק. התרנגול לא אהב את משחקי עם הטלאים ותמיד התנפל עלי וניסה לגרשני.

 

בחופש הגדול שלפני כיתה א עברנו לחוות יזרעם שבנגב. יום אחד הביא אבי לחווה סוסה בצבע חום אדמדם ולכן עובדי החווה קראו לה " אדומה " ואבי קרא לה "דומלה" (טיפשונת בגרמנית). על גבה שוטטתי ימים ארוכים בכול מרחבי החווה. בתקופות החופש הגדול לבשתי אזור חלציים וימים שלמים ביליתי ברכיבה. באמצע כיתה ה' עברנו להתגורר בעשרת.

 

עשרת הייתה ישוב קהילתי שהוקם על חורבות הכפר הערבי בשיט. פרט למסגד הישן וחצרו נהרסו כל בתי הכפר. בסביבות המסגד, בראש הגבעה, ביצענו את כול אימוני השדה במסגרת פעילות הצופים וגם את שעות הפנאי העברנו בצל המסגד. כיום מגודר המסגד ואולמו הגדול משמש בית לאלפי עטלפים.כשהייתי בכיתה ח' התגרשו הורי ועברתי עם אבי להתגורר באשדוד. אשדוד הייתה עיר חדשה שקמה בחולות על חוף הים. שעות רבות התבוננתי בדיגים על שפת הים  ולבסוף קבלתי מאחד מהם חכה ודגתי בעצמי.

 

בתיכון למדתי בפנימיית הכפר הירוק. במשך כשנתיים עבדתי ברפת. הרפתנים החולבים השכימו לקום בשלוש וחצי לפנות בוקר לחליבה. להם הייתה זכות מיוחדת לאכול ארוחת בוקר ענקית. עם סיום החליבה, בשעה שיתר התלמידים התעוררו עלו הרפתנים לחדר האוכל. בדרך אספו בלול תבנית ביצים שלמה ובחדר האוכל הכינו חביתה לארבעתם משלושים ביצים.

 

לאחר חתונתנו, כאשר שרתיתי בבסיס חיל האוויר חצור, סבתא איוי ואני עברנו לכפר הריף. במושב בנינו את ביתנו הראשון וסבתא איוי קישטה בציוריה את קירות הבית. כל בוקר רכבתי על אופני לטייסת בחצור. בחיפה התגוררנו בשנות לימודי בטכניון. התגוררנו בקומה ה-23 והאחרונה בדירה שצפתה על כל נוף הגליל, בימים בהירים אף ראינו את החרמון המושלג. מחלון דירתנו צפינו בשיירתו של אנואר סאדת עוברת על גשר רושמיה בעת ביקורו ההיסטורי בישראל. בתקופה זו נולד מיכאל אח ליונתן.

 

יום אחד נסענו לבקר את סבתא מרתה וסבא הוגו בצהלה ראינו דרומית לשפיים מספר בתים בשדה. "כאן אני רוצה לגור" אמרה סבתא איוי, הבית שקנינו בארסוף קדם נבנה בשנת 1932 כולו מלבני חול שנעשו בחצר. את תבניות הלבנים מצאתי בשעה שניקיתי את החצר מכול הגרוטאות שנצברו במשך השנים. בחצר הזאת גר עמרי עד היום.

 

"מאד מאד נהנינו לעבוד יחד. זאת הייתה הזדמנות נדירה להכיר פנים חדשות אחד אצל השני. קצת התקשינו למצוא את הקבצים ששמרנו מהפעמים שעברו. בכוחות משותפים, לאחר חמש שש פעמים, כבר שלטנו ברזי רשת המחשב הבית ספרי".

 

"אני, עודד, למדתי על תחומי התעניינות של עמרי. מאד נהניתי לפתוח ולעיין באלבומים ישנים ולהיזכר בנשכחות". "אני, עמרי, למדתי על ילדותו ועברו של סבא עודד".

איג'זים: "איג'זים (בערבית: ????) היה כפר ערבי בחוף הכרמל כ-17 קילומטר דרומית לחיפה. במהלך מבצע שוטר במלחמת העצמאות נכבש הכפר ותושביו עזבוהו. בבתי הכפר הוקם המושב כרם מהר"ל. במפקד האוכלסין העות'מאני שהתקיים ב-1596 צויין כי בכפר התגוררו 55 תושבים". 

 

בית ספר חקלאי כדורי: " בית הספר החקלאי כדורי הוא אחד הבולטים והוותיקים שבבתי הספר החקלאיים בישראל. בית הספר נוסד ב-20 ביוני 1933 למרגלות הר תבור בגליל התחתון, כשני קילומטר צפונית לכפר תבור. בית הספר כדורי נמצא כ-140 מטר מעל פני הים".

עשרת: "עֲשֶׂרֶת הוא יישוב קהילתי באזור השפלה ליד המועצה המקומית גדרה, השייך למועצה אזורית גדרות. היישוב נקרא על שם עשרת חברי ביל"ו שהקימו את גדרה".

ויקיפדיה

  

מורה מובילה לביאה צינגוט, מדריכה מחוזית אילת שחק

תשע"ו 2016