מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הנאום של דויד בן גוריון

אין כמו קשר רב דורי
רגעים לאחר העלייה לארץ
עלייתי ארצה

בשנת 1955, אני הייתי בת 10, הודיעו לנו שבן גוריון יגיע לנאום בבית ברל בכפר סבא עם הופעה אורחת של שושנה דמארי.

כשעלינו לארץ בשנת 1950 שלחו אותנו למעברה בכפר סבא שם גרנו באוהלים במשך שלוש שנים. אוהל למשפחה. אנחנו היינו 8 נפשות, ישנו על מיטות צבאיות מתקפלות והשירותים והמקלחות היו בחוץ ושימשו את כל ה"שכונה". מאוחר יותר, בשנת 1953 העבירו אותנו לפחונים, גם בכפר סבא, לא רחוק מהמעברה. שם גרנו בצריף פח. השירותים והמקלחות גם כאן היו בחוץ אבל היו משותפים רק לשתי משפחות. שידרוג.

הנאום  של דויד בן גוריון

גרנו כבר כשנתיים בפחון שלנו בשכונת קפלן בכפר סבא (היום שכונת יוספטל), כשבן גוריון הגיע לנאום. כולנו מאוד התרגשנו וגם כל השכונה. כולם רצו להגיע לאסיפה ולאף אחד לא היה רכב. בשעה היעודה כל השכונה, בערך 200 משפחות, נהרו להם יחד, מגדול ועד קטן, הורים וילדים בכל הגילאים. כולנו צעדנו בחולות ובפרדסים של כפר סבא במשך כשעה שלמה כדי להגיע לאסיפה. כשהגענו, האמפיתאטרון היה מלא וגדוש. בן גוריון נשא את נאומו והקהל התרגש מאוד. בתום הנאום, שושנה דמארי הופיעה במיטב שיריה – כלניות, הטנדר נוסע, הביתה, והלהיבה את הקהל. זה היה אירוע מיוחד במינו בשגרת החיים הקשים שלנו. עצם ההליכה לאירוע וההתרגשות של היציאה מהשיגרה נחרתה בזיכרוני עד היום.

אבא שלי מאוד אהב את הזמרת שושנה דמארי. היה לנו פטיפון בחדר בו גרנו והוא היה תמיד משמיע לנו תקליטים שלה. אבא שלי היה חולה לב. הייתה תקופה שהוא היה מקבל התקפים והיינו צריכות לרוץ עד לקופת החולים, כדי להביא רופא, מרחק של 20 דקות הליכה. גרנו אז בשיכון. האחים שלי לא גרו בבית (הבכור היה בצבא והשניים הצעירים ממנו היו בקיבוץ) והיינו רק האחיות ואמא שלי.

ביום שבת אחת, אבא שלי החליט שהוא רוצה לבקר את בת אחותו שגרה בשכונה. הוא לקח אותנו איתו ועשינו סיבוב בכל השכונה. ביקרנו את בת אחותו וחברים נוספים. כשחזרנו הביתה אבא ניגן את השיר 'הביתה הביתה' של שושנה דמארי שהוא כל כך אהב. באותו הלילה הוא נפטר במיטתו מהתקף לב. מאז כל פעם ששמענו את השיר הזה אמא שלי הייתה בוכה.

השיר שאבא ז"ל כל כך אהב "הביתה הביתה" – שושנה דאמרי

הזוית האישית

סבתא לאה מספרת לנכד תומר את סיפורה, היא מספרת לו על סבא רבא שלו, אביה האהוב. הם תעדו את הסיפור במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

מילון

שושנה דאמרי
שושנה דמארי (31 במרץ 1923‏[1] - 14 בפברואר 2006) הייתה זמרת ושחקנית ישראלית ילידת תימן, שזכתה לכינוי "מלכת הזמר העברי". כלת פרס ישראל לשנת תשמ"ח (1988). דמארי שהתפרסמה עוד לפני קום מדינת ישראל, נהנתה מפופולריות ארוכת שנים. שיריה, כגון "כלניות", "צריך לצלצל פעמיים", "אור" ורבים אחרים, הפכו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי.

ציטוטים

”חשוב לשמור על דרך ארץ ואהבת המשפחה“

הקשר הרב דורי