מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המתנות של ארג'י

ארג'י שוורץ
ארג'י שוורץ

נולדתי בברזיל בשנת 1921 , בעיר סן -פאולו וכשפרץ המרד בברזיל עזבנו להונגריה.
בשנת 1932 ,כשהייתי בת  11, עברנו לגור בהונגריה בעיר שופרון. זוהי אחת הערים העתיקות והיפות בהונגריה, קרובה לגבול אוסטריה.  סמוך לעיר היה יער שמאוד אהבתי לטייל בו.
 
תקופת הילדות בהונגריה לפני מלחמת העולם השנייה
 
אני זוכרת שכבר מגיל קטן מאוד הייתי ילדה אחראית ועזרתי לאמי בטיפול באחיי הקטנים.
כל אנשי העיר הכירו אותי וקראו לי "אימא קטנה".  יום אחד החלטתי להפתיע את אמי ולהכין קציצות מתפוח אדמה. כאשר הגיעה אמי היא לא מיהרה לטעום את מעשי ידיי ושאלה מה שמתי בקציצות.  הסתבר ששכחתי את המרכיב החשוב -ביצה!. זה מאוד שעשע את אמי.
 
אהבתי גם לסרוג ולרקום. כבר בכיתה ב' רקמתי מפית ועליה שני שושנים. המפית הייתה כל כך יפה שדודתי ביקשה אותה במתנה למזכרת.
אחת המטלות הנוספות שהיו לי בילדותי היא לעזור לאבי למכור פחם. הרי פעם היו מחממים את הבתים בחורף עם פחם. אני זוכרת שזאת הייתה עבודה מאוד קשה. הפחם היה גוש גדול וקשה כמו ביצה. היה צריך לחלק אותו לשקים , להעמיס על עגלה ולהביא לחנות. כשהיינו מגיעים לחנות הייתי לוקחת 5 ק"ג פחם בכל יד ומביאה למוכר. הייתי ילדה מאוד חזקה.
 
כשהיטלר עלה לשלטון החלו השמועות כי מצב היהודים באירופה מדרדר ומחמיר. כך בשנת 1936 לפני פרוץ מלחמת עולם שנייה אבי החליט לקחת אותנו  בחזרה לברזיל. אבל רק לשני ילדים היה דרכון ברזילאי. בדרכון לא היה כתוב שאנחנו יהודים. כך הצלחנו להימלט – אבי, אחותי הגדולה ואני. אמי נאלצה להישאר עם שני אחיי בהונגריה. בברזיל אחותי ואני עבדנו במתפרה ואת הכסף שלחנו לאמי ואחיי שנשארו הונגריה.
רק אחרי שנה אמי ואחיי הצליחו לברוח והצטרפו אלינו בברזיל. אני לא יודעת בדיוק איך היא הצליחה לצאת מגבולות המדינה, אני רק יודעת שכל רכושה , כולל האלבומים עם התמונות נשארו בהונגריה וכמובן אבדו לעד.
 
מזכרת מאמי 
במשפחתי תמיד הקפדנו לשמור מצוות. אני זוכרת שכשהייתי בת תשע אמי קנתה ספל מיוחד לשמירת המצות בפסח. בתחתית הספל היא רשמה את שנת הלידה שבה נולד אחי- 1930. הספל עשוי מחמר והוא לא יקר בכלל אבל עד היום הוא שמור אצלי במזנון כמזכרת מאמי. גם כיום אנו משתמשים בו בתקופת החגים.
 תמונה 1
 
 
תמונה 2
 
בשנת 1949 עלינו ארצה.  באחד הלילות אחי מאיר קיבל משימת שמירה בקיבוץ (אני לא זוכרת את שם הקיבוץ אבל זוכרת שהוא היום הקיבוץ העשיר ביותר). זאת הייתה הפעם האחרונה שראינו אותו. אף אחד לא ידע מה קרה לו. רק אחרי שנתיים , ליד נחל קישון נמצא הרובה שלו. שם גם הקימו אנדרטה לזכרו. 
 
 בגיל 26 הכרתי את בעלי. את החתונה חגגנו בבני עקיבא כי אז לא היה נהוג לחגוג כפי שנוהגים היום. החתונה הייתה מאוד צנועה אבל קיבלתי מבעלי את המתנה הגדולה ביותר –  בעלי העניק לי  במתנה ארבעה ילדים מדהימים . היום יש לי 10 נכדים ו-14 נינים. 
תמונה 3
תמונה 4 תשע"ו  2016

מילון

שופרון
אחת הערים העתיקות והיפות בהונגריה, קרובה לגבול אוסטריה.

ציטוטים

”אחת המטלות הנוספות שהיו לי בילדותי היא לעזור לאבי למכור פחם.“

הקשר הרב דורי