מאגר סיפורי מורשת

שמי בת שבע סויסה. נולדתי בישראל בבית החולים סורוקה בבאר שבע ב-1960|1|22.

נולדתי למשפחה בת שמונה אחים שאני בת הזקונים, הקטנה מכולם. כל ילדותי הייתה בבאר שבע בשכונה ד" במרכז גילת.

מוצאי הוא מרוקאי, הורי עלו ממרוקו בשנת 1950.

למדתי בבית ספר ממלכתי דתי מעלות. למדתי בתיכון ממ"ד, צעירות מזרחי, ולמדתי ביחד עם התיכון מקצוע ספרות.

אחר כך עשיתי שירות לאומי במרפאת עיינים. לאחר מכן התעסקתי במקצוע ספרות.

בגיל 19 הכרתי את בעלי משה, ובגיל 20 התחתנו בשנת 1981. בשנת 1982 נולד בני הבכור שי ולאחר מכן נולדו שירן, הילה, אביחי ואור.

בשנת 2004 נולדה נכדתי הראשונה ולאחר מכן נולדו עוד 12 נכדים.

אני הסבתא הכי מאושרת בעולם, שזכיתי לנכדים מיוחדים כל אחד בפני עצמו הוא מיוחד, ואהבתי הגדולה אליהם היא עצומה. האושר שלי תמיד להיות לצידם והאהבה שהם מעניקים לי היא האושר בחיי וזה ממלא את חיי. אני סבתא הכי מאושרת  וגאה בנכדיי המיוחדים. זה כל העולם  שלי  ועל כך מודה לבורא עולם על המתנה שזכיתי, לנכדים טובים ובריאים שהקדוש ברוך הוא יגן עליהם ובכל אשר יעשו יצליחו, אמן.

זו הנאה מדהימה להיות סבתא. אני נהנית לראות את נכדיי גדלים ונהנית ממפגשים משפחתיים. אני חושבת שמשפחה היא הדבר החשוב ביותר בעולם.

הזוית האישית

בת שבע – נהנתי מאד להגיע למפגשים עם נכדתי תהל. נהנתי להכיר אנשים חדשים. העבודה במחשב היתה חוויתית ואני חושבת שזה פרוייקט מבורך וחשוב. אני אמליץ עליו לחברות.

תהל – היה לי כיף עם סבתא. נהנתי אתה וחיכיתי למפגשים אתה. זה היה שונה להיפגש אתה בבית ספר ולא בבית.