מאגר סיפורי מורשת

סבתא אורית נולדה בבית חולים "אימהות" שבחיפה בשנת 1954 להוריה חביבה ופוליק יניב. סבתא אורית נולדה בנר רביעי של חנוכה ולכן קוראים לה אורית. עד גיל 4 סבתא גדלה בקיבוץ חניתה. בגיל 5 עברה המשפחה לקריית חיים. סבא וסבתא שלה היו בין מקימי הקריה. בגיל 7 עברה לגור בקריית ביאליק ושם למדה בבית ספר הבונים, משם עברה לאורט ביאליק. בילדותה אהבה התעמלות מכשירים והייתה שחקנית כדורסל בנבחרת בית הספר עד כיתה ח'.

בצבא שירתה בחיל המודיעין ובמהלך השירות הצבאי פרצה מלחמת יום הכיפורים. זו הייתה מלחמה ארוכה וקשה. גם סבא שלי (שהיה אז חבר של סבתא שלי) ואחיה מוני השתתפו במלחמה במסגרת המילואים.

כמה חודשים אחרי המלחמה סבא וסבתא התחתנו ובנו את ביתם בקריית ביאליק. סבתא שלי למדה בסמינר גורדון ועבדה כמורה בבית הספר נעורים בקריית ביאליק. נולדו להם שתי בנות: מאיה (אימא שלי) וקרן (דודה שלי). כשאימא שלי הייתה בת שש המשפחה נשלחה מטעם ישקר לשליחות של שלוש שנים בדרום אפריקה, הילדות למדו בבית ספר ובגנים יהודים. כשחזרו למדינת ישראל המשיכה לעבוד בבית הספר נעורים כמחנכת כיתות א-ב. כשבנותיה גדלו, סבתא למדה חינוך מיוחד ועבדה בנוסף במרכז למידה בחוף הכרמל. סבתא וסבא אהבו מאוד לטייל בארץ בכל מיני מקומות. סבתא שלי מאוד אוהבת אמנות: ביתה מלא בפסלים, ציורים, תמונות ועוד יצירות שהיא עשתה והכינה. כיום סבתא שלי בגמלאות (בפנסיה). היא מבלה הרבה עם המשפחה.

סבתא אורית בילדותה

הזוית האישית

הנכדה הילה: מאוד נהניתי לכתוב את הסיפור עם סבתא שלי וללמוד על מה שהיא עברה בחיים שלה. בנוסף נהניתי ללמוד על מה היה לה ואיך היא התמודדה עם זה. לדעת מה היה לה שונה ממה שיש לנו היום. אני מאחלת לסבתא שתמשיך לעשות את מה שהיא עושה, שתמשיכי להיות עוזרת ושתהיה בריאה.

סבתא אורית: הייתה לי חוויה נעימה ביותר, פשוט זמן איכות – רק אני והנכדה האהובה שלי. למדתי להכיר תכונות מדהימות שלה. נהניתי מכל רגע איתה.