מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המשפחה שהצילה את סבא יוליאן

סבא בבית קפה
סבא עם אבי ודוד שלי
ילדות בתקופת השואה

סבא: נולדתי בקולומיאה שבאוקראינה בשנת 1939 בשם ישראל דוד. לאוקראינה, מלחמת העולם השנייה הגיעה בשנת 1941.

כשהייתי בן שנתיים באו הגרמנים אלינו והעמידו את כל היהודים בעיירה בכיכר של העיר במין מרובע, שמו שם גם את כל הכלבים ואסור היה לצאת משם. זה היה ככה כל היום, בערב שחררו אותנו ואז עשו את אותו הדבר שוב, ככה כל יום, כל בוקר, במשך כמה ימים. ההורים שלי לקחו אותי והעבירו אותי לצד של הפולנים של העיר ונתנו אותי למשפחה פולנית.

במשפחה הפולנית הזו הייתה סבתא, אמא צעירה וזוג תאומים. כשבאתי לשם, אמרו לי "אתה תשגיח על התאומים." כי הם היו יותר קטנים ממני. אני הייתי אז בן שנתיים. הייתי נחשב בוגר. התאומים בדיוק התחילו ללכת. הייתי שם הייתי עד גיל 5. הבית שלנו היה במרכז העיר הגדולה. הבית היה די גדול, והרבה קצינים גרמנים ביקרו שם, אבל למזלי אף אחד לא חשב שאני יהודי. שמי שונה ליוליאן.

התנאים בבית היו קשים. אם המשפחה עבדה במשחטת אווזים עבור הגרמנים. היא הייתה מקבלת בימי ראשון ליטר של דם של אווזים, כי הגרמנים לא אכלו דבר כזה, אז עשו לנו מזה קציצות וכל מיני מאכלים. זה היה מאוד טעים בזמנו כי לא היה משהו אחר וזה היה הכי טוב שהיה. אכלנו גם קצת לחם. תמיד כשנשאר על השולחן לחם היו שמים אותו בתנור בשק יוטה ומייבשים אותו בתנור ואחר כך כשהיינו בחורף רעבים ולא היה לחם, היינו לוקחים מהשק ומרטיבים את הלחם וככה היינו שמים אותו על תנור חם, וזה היה נצלה והיו יוצאים צנימים כאלו והיינו אוכלים אותם.

לילה אחד שמענו בומים והפגזות ואמרו לנו שההונגרים באו, כולם הסתכלו לחפש איך הם מגיעים. ואז שוב היו יריות והפגזות וראינו שהגרמנים באו וההונגרים נסוגו. ואחר כך- לאחר כמה חודשים באו הרוסים. שמענו יריות ולמחרת בבוקר כל הצבא הרוסי הגיע לעשות מן מצעד ניצחון כזה, היה הרבה רעש ויריות. שמענו 'בום בום בום' כמה פעמים… וזהו… נגמרה המלחמה.

לא הרגשתי הפלייה בתקופת השהות שלי בבית הפולני. כשנגמרה המלחמה בשנת 1945 בני המשפחה הלכו ואמרו שיש להם ילד יהודי בבית, אז הארגון היהודי ישר שלח לשם משפחה שיקחו אותי מהם. המשפחה הזו באה ודיברו עם המשפחה הפולנית בפולנית ואז הם באו ושאלו אותי, "אתה רוצה לבוא איתנו?" אמרתי "כן." מזה אני מסיק שלא היה לי כל כך טוב אצל המשפחה הפולנית. אבל אני יודע שזו כן הייתה הרפתקה.

תמונה 1

הזוית האישית

שירה: הסיפור היה מעניין מאוד, ונהניתי מהתהליך.

מילון

קולומיאה
עיר שבעבר הייתה בפולין. כיום היא נמצאת באוקראינה.

ציטוטים

”היה קשה אבל זו היתה הרפתקה“

הקשר הרב דורי